משנה מנחות יג ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק יג · משנה ו | >>
הרי עלי עולה, יביא כבש.
רבי אלעזר בן עזריה אומר, [ או ] תור או בן יונה.
פירשתי מן הבקר ואיני יודע מה פירשתי, יביא פר ועגל.
מן הבהמה ואיני יודע מה פירשתי, יביא פר ועגל איל גדי וטלה.
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי, מוסיף עליהם תור ובן יונה.
משנה מנוקדת
הֲרֵי עָלַי עוֹלָה,
- יָבִיא כֶּבֶשׂ;
- רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
- אוֹ תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה.
- פֵּרַשְׁתִּי מִן הַבָּקָר,
- וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי,
- יָבִיא פָּר וְעֵגֶל.
- מִן הַבְּהֵמָה,
- וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי,
- יָבִיא פָּר וְעֵגֶל,
- אַיִל, גְּדִי וְטָלֶה.
- וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי,
- פֵּרַשְׁתִּי,
- וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי,
- מוֹסִיף עֲלֵיהֶם תּוֹר וּבֶן יוֹנָה:
- וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי,
נוסח הרמב"ם
"הרי עלי עולה" - יביא כבש.
- רבי אלעזר בן עזריה אומר: תור, או בן יונה.
- "פירשתי מן הבקר, ואיני יודע מה פירשתי" - יביא פר ועגל.
- "מן הבהמה, ואיני יודע מה פירשתי" - יביא פר ועגל, איל גדי וטלה.
- "פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי" - מוסיף עליהם תור ובן יונה.
פירוש הרמב"ם
במקומו של תנא קמא לא היו קורין שם עולה מוחלט אלא עולת בהמה, ופחות שתהא כבש. ובמקומו של רבי אלעזר בן עזריה קורין שם עולה מוחלט ואפילו לעולת העוף, ועל כן אמר תור או בן יונה. ושם עולה נופל על כבש ועל עזים.
וזה שאמרו שאם יולד ספק יביאו מזה המין הגדול והקטן שבו, אין זה אלא דעת רבי שאומר שהמתנדב קטן והביא גדול לא יצא, ועל כן צריך אל קטן וגדול. אבל חכמים אומרים שהוא מביא הגדול מאותו המין אם נולד הספק.
והלכה כחכמים.
ואין אנו צריכין לשנות לך שעולת בהמה אינה באה אלא מן הזכרים מאיזה מין שתהא, לפי שכבר שזכרנו לך בזה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הרי עלי עולה יביא כבש - ר' אלעזר בן עזריה אומר או תור או בן יונה. באתריה דתנא קמא לא היו קורים עולה סתם אלא לעולת בהמה, ופחותה שבעולת בהמה הוא כבש, הלכך יביא כבש. ובאתריה דר' אלעזר בן עזריה היו קורים עולה סתם גם לעולת העוף, הלכך יביא תור או בן יונה. ומר כי אתריה ומר כי אתריה:
יביא פר ועגל - זכרים ולא נקבות. דעולה ליכא לספוקי אלא בזכרים. ומתניתין רבי היא דאמר לקמן המתנדב קטן והביא גדול לא יצא. אבל רבנן פליגי עליה ואמרי המתנדב קטן והביא גדול יצא, דיש בכלל מרובה מועט. והלכה כחכמים:
פירשתי - אחד מקרבנות הבהמה ואיני יודע מאיזה מהן פירשתי. יביא מכל מיני בהמה הזכרים גדולים וקטנים, דהיינו פר ועגל איל ושעיר וגדי וטלה:
פירשתי - את המין:
ואיני יודע מה פירשתי - אם מין בהמה או מין עוף:
פירוש תוספות יום טוב
הרי עלי עולה יביא כבש. רבי אליעזר בן עזריה אומר. או תור או בן יונה. כתב הר"ב. דל"פ מר כי אתריה ומר כי אתריה. גמ'. וכתבו התוס' אע"פ שהיו רגילין לקנות קרבנות בירושלים כדאמרינן [בפ"ז דשקלים מ"ב מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה [והיינו בירושלים] ואמרו [בספ"ק דכריתות] מעשה ועמדו קינים ברבעתים מכל מקום דעת הנודר לפי מה שרואה בעיר ע"כ:
איל וגדי. ולשון הר"ב איל ושעיר וגדי. וכ"כ רש"י. וז"ל התוס' ה"ג יביא פר עגל ואיל שעיר גדי וטלה. וי"ס דלא כתיב שעיר ועל כרחין גרסינן ליה כדקתני גבי שלמים שעירה. ע"כ. אבל הרמב"ם כתב וז"ל ושם [טלה] נופל על כבש ועל עז ע"כ. אלא דאי הכי לא לגרוס גדי שהוא בן שנה. כמו הכבש. כמ"ש הר"ב במשנה דלקמן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
הרי עלי עולה: פ' מרובה (בבא קמא דף ע"ח) ובראש פירקין:
רבי אלעור בן עזריה אומר תור או בן יונה: בגמרא מפרש דל"פ אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה פי' רש"י ז"ל באתריה דת"ק גריע כבש מעוף ובאתריה דר' אלעזר גריע עוף מכבש ע"כ. אכן רעז"ל תפס לעיקר פי' הרמב"ם ז"ל. ובתמורה פ' אלו קדשים (תמורה דף כ') מסקינן דר"ש ס"ל כר"א בן עזריה. ומוכח שם במרובה דף ע"ח דאפילו אחר הפרשת בהמה יכול לפטור עצמו בכבש לרבנן אם הפריש שור או אפילו בעוף לר"א בן עזריה וכמו שכתבו תוס' ז"ל שם במרובה וגם שם בתמורה ומ"מ קשה לע"ד מאי קאמר שם דר"ש סבירא ליה כראב"ע דהא מפ' הכא בגמרא דל"פ רבנן וראב"ע אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה ולפי' הרמב"ם ז"ל ניחא קצת אלא דלא משמע מפירושו ז"ל ולא שם ביד פי"ו סימן ג' ט' דאפילו אחר הפרשת בהמה יכול לפטור עצמו בפחות:
פירשתי מן הבקר: תוס' פ' התערובות דף ע"ה. והגיה הרי"א ז"ל בשם רוב הספרים בן הבקר וגם במתניתין דלקמן גם כתב כן מצאתי בכל הספרים דל"ג לא תיש ולא שעיר וצ"ע לא מצאתי תיש שיהא קרב על המזבח ע"כ עוד כתב טָלֶה וטָלָה כן מצאתי והפי' כמו שוֹטֶה שוֹטָה ע"כ:
יביא פר ועגל: זכרים ולא נקבות ומתניתין רבי היא ומש"ה תנא פלוגתא בסיפא לפרושי לרישא דלאו דברי הכל היא כדפי' רעז"ל:
איל ושעיר: י"ס דלא כתיב שעיר ועל כרחך גרסינן ליה כדקתני גבי שלמים שעירה. תוס' ז"ל. וקשה לע"ד דה"ל למיתני פר ועגל איל וטלה שעיר וגדי מין הקטן עם מינו הגדול דומיא דריש מילתיה דקתני פר ועגל:
תור ובן יונה: גרסינן ול"ג ובני יונה תוס' ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
רבי אלעזר בן עזריה אומר או תור או בן יונה: ולא פליגי. דבאתרא דמר קורין רק לעולת בהמה עולה סתם. ובאתרא דמר קורין גם לעולת עוף עולה סתם:
ואיני יודע מה פירשתי: ששכחתי מין הבקר שנדרתי:
יביא פר ועגל: פר כשר מיום ל"א שבשנה שלישית שלו עד סוף שנת ג' שלו. [ולרמב"ם פ"א מקרבנות. פר כשר מיום ל"א שבשנה ב' שלו עד סוף שנת ג' שלו]. ועגל כשר מיום ל"א מלידתו. עד סוף שנתו. ורק זכרים יביא. דהרי עולה אינו אלא זכר. מיהו כל זה לר'. אבל לרבנן דס"ל קטן והביא גדול יצא [כמ"ח]. ה"נ סגי בשיביא פר:
מן הבהמה ואיני יודע מה פירשתי: ששכחתי איזה בהמה נדרתי:
יביא פר ועגל איל גדי וטלה: כולן זכרים ועי' לקמן מסימן מ"א ולהלן:
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי: ששכחתי איזה מין נדרתי. שמא מין עוף:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת