משנה מנחות יג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק יג · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מנחה, מין המנחה, יביא אחת.

מנחות, מין המנחות, יביא שתים.

פירשתי ואיני יודע מה פירשתי, יביא חמשתן.

פירשתי מנחה של עשרונים ואיני יודע מה פירשתי, יביא מנחה של ששים עשרון.

רבי אומר, יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ששים.

נוסח הרמב"ם

מנחה מין המנחה יביא אחת מנחות מין מנחות יביא שתים פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא חמשתן פירשתי מנחה של עשרונות ואיני יודע מה פירשתי יביא מנחה של ששים עישרון רבי אומר יביא מנחות של עשרונות מאחד ועד ששים.

פירוש הרמב"ם

מנחה מין המנחה יביא אחת מנחות מין כו': חמשתן חמשת מינין והן מנחת הסולת והמחבת והמרחשת ומאפה תנור והן שני מינין חלות ורקיקין. ומה שאמר מאחד ועד ששים הוא שיביא עשרון בכלי אחד ושני עשרונות בכלי אחר וכן על הסדר אחד עד שיביא ששים מנחה בששים כלים בכלי הראשון עשרון ובאחרים ששים לפיכך יהיה מנין כל העשרונות אלף תת"ל עשרון ואין הלכה כרבי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מנחה מין המנחה - האומר הרי עלי מנחה, או מין מנחה: יביא אחת מן המנחות האמורות בפרשה:

מנחות עלי - או שאומר מין מנחות עלי, יביא שתי מנחות ממין אחד:

פירשתי - מיני מנחות שאביא, ואיני יודע כמה מינים הם שנדרתי להביא:

מביא חמשתן - מנחת סולת, מנחת מרחשת, מנחת מחבת, מנחת מאפה תנור והיא באה שני מינים, חלות ורקיקין: פירשתי מנחה של עשרונים בכלי אחד, ואיני יודע כמה עשרונים קבעתי בה:

יביא ששים עשרון - דטפי מהכי ליכא לספוקי. ואי בציר מהכי נדר לא איכפת לן, דמתנה ואומר כמה שפירשתי יהא לנדרי והשאר יהא לנדבה:

רבי אומר - כיון דאמר מנחה דמשמע חדא, אלמא בכלי אחד קבעה ג, ואם יביא ששים בכלי אחד, שמא בציר מהכי נדר והוי מנחה יתירה, דאית ליה לרבי דקביעותא דמנא מלתא היא, הלכך יביא ששים מנחות מאחת ועד ששים, חדא של עשרון אחד, וחדא של שנים, וחדא של שלשה, וחדא של ארבע, עד ששים. שנמצא מביא בין הכל אלף שמונה מאות ושלשים עשרון, דודאי חדא מינייהו נדר, ואינך נדבה. ואין הלכה כרבי:

פירוש תוספות יום טוב

רבי אומר יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ששים. פירש הר"ב. כיון דאמר מנחה. דמשמע חדא אלמא בכלי אחד קבעה כו'. אבל במשנה דלעיל לא פליג דההיא באומר פירשתי עשרונות. אבל לא קבעתים בכלי אחד דמייתי ששים עשרונות בס' מאני. גמ' לעיל. וקשיא לי דא"כ אמאי סגי לעיל בס' כיון דלא קבעה בכלי אחד. דלא אמרן בפרק דלעיל משנה ד' דאין מביא אלא ששים אלא בכלי אחד משום דאין ראוי להבלל. וז"ל הרמב"ם בפי"ב מהקרבנות המנחות הבאות בנדר ונדבה יש לו להתנדב ולנדור מהן כל מה שירצה אפילו אלף עשרון. ע"כ. וא"כ היה לנו לחייבו עד שיאמר לא לכך נתכוונתי. כדתנן לקמן במשנה ד'. ונ"ל דהכא דמי טפי למתניתין ה' דיביא כיום המרובה. דהא ס' עשרון יום מרובה הוא כדלעיל:

מאחד ועד ששים. כתב הר"ב שנמצא מביא בין הכל אלף תת"ל עשרון. בברייתא. ופירשו התוס' כיצד קח בידך מאחד ועד ששים וצרוף תחלתן לסופן עד האמצע. כגון אחד וששים הם ס"א ב' ונ"ט הם ס"א ג' ונ"ח הם ששים ואחד. כן תמנה עד שלשים דשלשים ושלשים ואחד הם ששים ואחד. ויעלה לך שלשים פעמים ששים ואחד. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על הברטנורא) אבל במשנה דלעיל לא פליג, דההיא באומר פירשתי עשרונות אבל לא קבעתים בכלי אחד. דמייתי ששים עשרונות בס' מאני. גמרא. וקשה, דא"כ אמאי סגי לעיל בס'. וי"ל דדמי למשנה ה' דיביא כיום המרובה, דס' עשרון יום המרובה הוא. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מנחה מין המנחה:    פי' או אמר מין המנחה תוס' ז"ל. וביד פי"ז דהלכות מעשה הקרבנות סימן ה' ז' ח'. וראיתי שהגיה ה"ר יהוסף ז"ל מנחה מן המנחה וכו' מנחות מן המנחות וכו' וכתב כן מצאתי והפי' האומר הרי עלי להביא מנחה או שאמר הרי עלי מן המנחה יביא א' מן המנחות שנאמרו בתורה וכן האומר הרי עלי מנחות או מן המנחות שנאמרו בתורה יביא שתים מאותם המנחות שנאמרו בתורה אבל האומר פירשתי כמה מיני מנחות אביא ואיני יודע כמה פירשתי יביא כל מיני מנחות שנאמרו בתורה והם ה' כן נ"ל לפרש דהוי דומיא דפירשתי דרישא עכ"ל ז"ל:

פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא חמשתן:    תוס' פ"ק דמכלתין דף ג'. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א ואין ידוע וכן גרסינן בכל הפרק ופי' רש"י ז"ל בסוף פירקין דלעיל חמש מנחות סלת ומחבת ומרחשת וחלות ורקיקין דמנחת מאפה אבל רבוכה לא חשיב דאינה באה נדבה אלא בתודה עם הזבח ולאו מנחה היא ע"כ. ובגמרא מאן תנא דלא מספקא ליה אלא בחמשה מנחות א"ר ירמיה דלא כר"ש דאי ר"ש כיון דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקים יביא וה"ה לתשעה חלות וחד רקיק או לתשעה רקיקים וחדא חלה וא"נ סבר לה כר' יהודה דאמר בפרק ואלו מנחות כל המנחות באות עשר עשר איכא לספוקי בי"ד מנחות סלת ומחבת ומרחשת הרי שלשה ובמנחת מאפה איכא אחד עשר ספקות דלמא כולה חלות נדר ושמא תשעה חלות וחד רקיק ושמא שמנה חלות ושתי רקיקים ושמא ז' חלות וג' רקיקים וכן גרועי חלות ואוסופי רקיקים עד שמא כולה רקיקים. [הגה"ה לשון הרגמ"ה ז"ל דאיכא לספוקי בי"ד מנחות כיצד דדילמא ט' חלות וחד רקיק אמר או שמנה חלות וב' רקיקין או שבעה חלות וג' רקיקים או שש חלות וד' רקיקים או חמש חלות וחמש רקיקים או ד' חלות ושש רקיקים או שלש חלות ושבע רקיקים או שתי חלות וח' רקיקים או חלה אחת וט' רקיקים הרי ט' היינו גרועי ואוסופי עד לחלה אחת וט' רקיקים ואיכא לספוקי שמא כולהו אמר רקיקים או כולהו חלות או אמר סלת או מחבת או מרחשת הרי ארבעה עשר ע"כ]. וכ"ש דאי סבר לה כר"מ דאמר התם שתים עשרה דאיכא לספוקי בשש עשרה פי' מוסיף שנים על הני דאמרינן דאיכא גרועי ואוסופי עד לחלה אחת וי"א רקיקים ואביי אמר אפילו תימא ר"ש שמעי' ליה לר"ש דאמר מייתי ומתנה דתניא רש"א וכו' ה"נ מייתי ומתנה שהרי הביא עשר חלות ועשר רקיקים ומתנה דאי אמר ט' וחד רקיק להוי לנדרי והאחרת תהא נדבה וכו' ומצטרפין חלות מעשרון זה לפי מה שנדר ורקיקים מעשרון זה לפי מה שנדר מאחר שהוא מתנה כך:

פירשתי מנחה של עשרונים:    בתוס' פ' התודה דף פ'. לשון הר"ס אוחנא ז"ל לעיל דקתני פרשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא ס' עשרונים לא פליג רבי התם משום דקאמר פירשתי כמה עשרונים ולא אמר מנחה של עשרונים אבל הכא דקאמר מנחה דמשמע חדא אלמא בכלי אחד קבעה עיין בגמרא ע"כ:

רבי אומר יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ס':    שהן אלף ושמונה מאות ול'. [הגה"ה לשון החכם הר"ר סולימאן ז"ל פי' אם תעשה טבלא מרובעת ותצייר בה ששים שורות שכל שורה יש בה ששים רבועים קטנים יעלו בין הכל שלשת אלפים ושש מאות רבועים ואם תעביר קו בתוך הטבלא מאלכסון לאלכסון והחלוק הטבלא לשנים תמצא בכל חצי ששים שורות הראשונה אחת והשניה שתים והג' שלש וכן כלם עד האחרונה שיש בה ששים והרי יעלה בין הכל אלף ושמנה מאות רבועים ולפי שהשורה האמצעית שעבר בתוכה הקו הרבועים שבו נתחלקו כל א' לשנים צריך כדי להשלימם ששים חצאין מהם דהיינו שלשים אחרים שתוסיף עליהם מחוץ והרי בין הכל אלף ושמונה מאות ושלשים ע"כ]. כיצד קח בידך [כו' עיין בתוספת יום טוב] וכן נוכל למנות פרים דחג דעולין לע' כיצד ז' וי"ג הם עשרים. וכן ח' וי"ב הם עשרים. וק ט' וי"א הם עשרים ועשרה הרי שבעים. תוס' ז"ל. ובגמרא בברייתא פירשתי ואיני יודע מה פירשתי ואיזו מהן פירשתי ואיני יודע כמה פירשתי יביא חמש מנחות של ס' ס' עשרונים שהן שלש מאות דברי חכמים רבי אומר יביא חמש מנחות של ס' ס' עשרונים מא' ועד ס' שהן ט' אלפים ומאה וחמשים ורבא אוקי דבפלוגתא דר' אליעזר ורבנן קמיפלגי רבנן סברי כרבנן דר' אליעזר בן יעקב דבעינן ס' לוג למנחה של ס' עשרון שבאותו כלי ומתנה כמה שנדרתי תהא לחובתי והשאר תהא נדבה וכל חד עשרון לוגא קא שקיל דחובה לחובה ודנדבה לנדבה ורבי סבר כר' אליעזר בן יעקב דאמר דאפילו מנחה של ס' עשרון אין לה אלא לוגה ולא ידעינן אי חדא מנחה היא דסגי לה בחד לוג או שתי מנחות נינהו דבעי' שני לוגין פי' ואי עריב שתי מנחות זו של שלשים וזו של שלשים בכלי אחד סגי להו בשני לוגין ואי חדא היא בעינן חד לוג ורב אשי אוקי פלוגתייהו בקטן והביא גדול דרבנן סברי קטן והביא גדול יצא וזה אי נמי לא נדר אלא שלשה עשרונות ומייתי ס' עשרונים יצא ולא בעי אתנויי מידי ורבי אומר לא יצא ידי חובתו ופריך בגמרא והא אפלגו בה חדא זימנא לקמן בסמוך דתנן קטן וכו' ומשני צריכא דאי אתמר בהא בהא קאמרי רבנן משום דאידי ואידי קומץ הוא דבין מנחה גדולה ובין מנחה קטנה חד קומץ הוא מקריב אבל התם דקא נפישי אמורים דאמורים דגדול נפישי מדקטן אימא מודו ליה לרבי דאיכא למימר דלאו הכי נדר ואי אתמר בההיא בההיא קאמר רבי דלא יצא משום דנפישן אימורין דידיה אבל בהא אימא מודה לרבנן צריכא:


פירושים נוספים