משנה מנחות ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א) שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל יָבֵשׁ הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ:
עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
עִשָּׂרוֹן, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן.
עִשָּׂרוֹן, מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ?
שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת.
לֹא הָיָה מוֹדֵד,
לֹא בְּשֶׁל שְׁלֹשָׁה לַפָּר,
וְלֹא בְשֶׁל שְׁנַיִם לָאַיִל,
אֶלָּא מוֹדְדָן עֶשְׂרוֹנוֹת.
חֲצִי עִשָּׂרוֹן, מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ?
שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד חֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל;
מֶחֱצָה בַּבֹּקֶר,
וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם:
(ב) שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ:
הִין,
וַחֲצִי הַהִין,
וּשְׁלִישִׁית הַהִין,
וּרְבִיעִית הַהִין,
לֹג,
וַחֲצִי לֹג,
וּרְבִיעִית לֹג.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר:
שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין,
עַד כָּאן לַפָּר,
עַד כָּאן לָאַיִל,
עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
לֹא הָיָה שָׁם הִין;
וְכִי מֶה הָיָה הַהִין מְשַׁמֵּשׁ?
אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁל לֹג וּמֶחֱצָה הָיְתָה,
שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לְמִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל;
לֹג וּמֶחֱצָה בַּבֹּקֶר,
וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם:
(ג) רְבִיעִית מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת?
רְבִיעִית מַיִם לִמְצֹרָע,
וּרְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר.
חֲצִי לֹג מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ?
חֲצִי לֹג מַיִם לְסוֹטָה,
וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן לְתוֹדָה.
וּבַלֹּג הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת;
אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן,
נוֹתֵן לָהּ שִׁשִּׁים לֹג.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן,
אֵין לָהּ אֶלָּא לֻגָּהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, כא):
"לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן".
שִׁשָּׁה לַפָּר,
אַרְבָּעָה לָאַיִל,
שְׁלשָׁה לַכֶּבֶשׂ;
שְׁלֹשָׁה וּמֶחֱצָה לַמְּנוֹרָה,
מֵחֲצִי לֹג לְכָל נֵר:
(ד) מְעָרְבִין נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי פָּרִים,
נִסְכֵּי כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְּבָשִׂים,
שֶׁל יָחִיד בְּשֶׁל צִבּוּר,
שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ;
אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכֵּי כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָּרִים וְאֵילִים.
וְאִם בְּלָלָן אֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן וְאֵלּוּ בִּפִנֵי עַצְמָן וְנִתְעָרְבוּ,
כְּשֵׁרִין;
אִם עַד שֶׁלֹּא בָּלַל,
פָּסוּל.
הַכֶּבֶשׁ הַבָּא עִם הָעֹמֶר,
אַף עַל פִּי שֶׁמִּנְחָתוֹ כְּפוּלָה,
לֹא הָיוּ נְסָכָיו כְּפוּלִין:
(ה) כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁהָיוּ בֶַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ נִגְדָּשׁוֹת,
חוּץ מִשֶּׁל כֹּהֵן גָּדוֹל,
שֶׁהָיָה גּוֹדְשָׁהּ לְתוֹכָהּ.
מִדּוֹת הַלַּח, בֵּרוּצֵיהֶן קֹדֶשׁ;
וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ, בֵּרוּצֵיהֶן חֹל.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
מִדּוֹת הַלַּח קֹדֶשׁ,
לְפִיכָךְ בֵּרוּצֵיהֶן קֹדֶשׁ;
וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ חֹל,
לְפִיכָךְ בֵּרוּצֵיהֶן חֹל.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
לֹא מִשּׁוּם זֶה;
אֶלָּא שֶׁהַלַּח נֶעְכָּר,
וְהַיָּבֵשׁ אֵינוֹ נֶעְכָּר:
(ו) כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד טְעוּנִין נְסָכִים,
חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח,
וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם;
אֶלָּא שֶׁחַטָּאתוֹ שֶׁל מְצֹרָע וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִין נְסָכִים:
(ז) כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר אֵין בָּהֶם סְמִיכָה,
חוּץ מִן הַפָּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת,
וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אַף שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
כָּל קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד טְעוּנִים סְמִיכָה,
חוּץ מִן הַבְּכוֹר, וְהַמַּעֲשֵׂר, וְהַפֶּסַח.
וְהַיּוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ,
וּמֵבִיא נְסָכִים,
וּמֵמִיר:
(ח) הַכֹּל סוֹמְכִין,
חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן,
סוּמָא, וְנָכְרִי, וְהָעֶבֶד,
וְהַשָּׁלִיחַ, וְהָאִשָּׁה.
וּסְמִיכָה,
שְׁיָרֵי מִצְוָה.
עַל הָרֹאשׁ, בִּשְׁתֵּי יָדַיִם,
וּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין,
וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה:
(ט) חֹמֶר בַּסְּמִיכָה מִבַּתְּנוּפָה, וּבַתְּנוּפָה מִבַּסְּמִיכָה.
שֶׁאֶחָד מֵנִיף לְכָל הַחֲבֵרִים,
וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ לְכָל הַחֲבֵרִים.
וְחֹמֶר בַּתְּנוּפָה,
שֶׁהַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וּבְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר,
בְּחַיִּים וּבִשְׁחוּטִין,
בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים
וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים;
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּסְּמִיכָה:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט מנחותהפרק הבא»