משנה מנחות ז ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ז · משנה ה | >>
האומר הרי עלי תודה, יביא היא ולחמה מן החולין.
תודה מן החולין ולחמה מן המעשר, יביא היא ולחמה מן החולין.
תודה מן המעשר ולחמה מן החולין, יביא.
[ התודה ] היא ולחמה מן המעשר, יביא.
ולא יביא מחטי מעשר שני, אלא ממעות מעשר שני.
הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה,
- יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין.
- תּוֹדָה מִן הַחֻלִּין וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר,
- יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין.
- תּוֹדָה מִן הַמַּעֲשֵׂר וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין,
- יָבִיא.
- הַתּוֹדָה הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר,
- יָבִיא.
- וְלֹא יָבִיא מֵחִטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
- אֶלָּא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי:
האומר: הרי עלי תודה -
- יביא היא ולחמה - מן החולין.
- תודה מן החולין, ולחמה מן המעשר -
- יביא לחמה - מן החולין.
- תודה מן המעשר, ולחמה מן החולין - יביא.
- התודה, היא ולחמה מן המעשר - יביא.
- לא יביא מחיטי מעשר שני - אלא ממעות מעשר שני.
המצווה השניה, לפי שנאמר בה תודה מן החולין היה חובה, ונתחייב בלחם והלחם גם כן חובה, ואינו יכול להקריב חובה ממעשר שני כמו שיתבאר אחר זה.
ומה שאמר במצוות השלישית והרביעית יביא, רוצה לומר שמותר לו להביא כמו שאמר, ואם הביא הכל מן החולין הרי זה משובח.
ולא חייבוהו במצווה הרביעית שיביא לחמה ממעות מעשר שני ולא מעשר שני עצמו, אלא כדי שיהיה הלחם הבא עמה, רוצה לומר עם השלמים כמותן, כשם שאין השלמים מן המעשר עצמו אלא ממעות המעשר, גם כן הלחם יהיה ממעות המעשר:
יביא היא ולחמה מן החולין - ולא מן המעשר. דכיון דאמר הרי עלי הוי ליה דבר שבחובה, וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין: ואם אמר הרי עלי תודה מן החולין ולחמה מן המעשר יביא היא ולחמה מן החולין. דלחם נגרר אחר תודה, וכיון דאמר הרי עלי תודה מן החולין בעל כרחיה איחייב ליה בלחם, הלכך האי דמהדר ואמר לחמה מן המעשר לאו כלום הוא טז:
תודה מן המעשר ולחמה מן החולין יביא - כלומר יביא כמו שנדר. ולאו חובה, דכל שכן אם יביא שניהם מן החולין דשפיר עבד. אלא אם רצה להביא כמו שנדר יביא:
ולא יביא הלחם מחטי מעשר שני עצמו - דלחם דומיא דשלמים בעינן, מה שלמים ממעות מעשר שני יז ולא ממעשר שני עצמו, אף לחם כן:
תודה מן החולין ולחמה מן המעשר יביא לחמה מן החולין. פי' הר"ב דלחם נגרר אחר תודה וכיון דאמר כו'. הלכך האי דמהדר ואמר לחמה מן המעשר. לאו כלום הוא. ואפילו תוך כדי דבור דלא מיבעיא לב"ש דרפ"ב דנזיר. דס"ל באומר הריני נזיר מן הגרוגרות. דלא מצי מיהדר תוך כדי דבור. אלא אפילו לב"ה דאמרי אינו נזיר לא דמי להכא דבעי למיהדר ולא מצי מיהדר דאמירה לגבוה כמסירתו להדיוט ואמרי' נמי דתוך כדי דבור כו' חוץ ממגדף וע"א והקדש כו' [כמ"ש הר"ב במשנה ג' פ"ה דתמורה וע"ש] תוס' ועיין משנה ג' פי"ב:
ולא יביא מחטי מעשר שני. פי' הר"ב דלחם דומיא דשלמים בעינן. מה שלמים ממעות מעשר שני כשאינן עליו חובה כדלקמן. ועיין בפי' הר"ב משנה ג' פ"ק דמעשר שני:
(טז) (על הברטנורא) ואפילו בתוך כדי דבור. עתוי"ט:
(יז) (על הברטנורא) כשאינן עליו חובה. כדלקמן:
האומר הרי עלי תודה וכו': עד סוף הפרק בת"כ פ' צו פרשה ה':
התודה היא ולחמה מן המעשר יביא: פי' אם ירצה דהא ודאי תבא עליו ברכה אי מייתי מן החולין:
ולא יביא מחטי מעשר שני וכו': גמרא רב נחמן ורב חסדא דאמרי תרוייהו לא שנו אלא מחטי מעשר שני אבל מחטין הלקוחות ממעות מעשר שני יביא וכן א"ר ירמיה. ור' זירא אמר אפילו מחטין הלקוחות ממעות מעשר שני לא יביא ואימא טעמא דידי ודידהו דידהו דמהיכא קא ילפינן דתודה יכול להביאה ממעות מעשר שני מדקרייה רחמנא לתודה שלמים כדכתיב תודת שלמיו ושלמים באים ממעות מעשר שני כדילפינן בעלמא שם שם ממעשר. ומינה מה שלמים אין גופן מעשר דהא אין מעשר שני אלא בתבואה ופירות אלא ממעות מעשר קאמר קרא דיביא שלמים אף לחמי תודה נמי לא יביא מגוף המעשר דהיינו מן החטים הראשונים של מעשר והני חטים הלקוחות ממעות מעשר אין גופן מעשר ומש"ה קא שרי תו לאתויי לחמי תודה מינייהו. ואימא טעמא דידי תודהי מהיכא ילפינן לה משלמים ושלמש שם שם ממעשר מה שלמים אינם מין מעשר דהא שלמים בשר ומעשר פירות אף לחמי תודה שמביא מן המעשר לא יביאם ממין מעשר דהיינו נמי חטים הלקוחות לשם מעשר אלא מן המעות יקנה לחמי תודה לשם תודה דמעות לאו מין מעשר הוא. וביד פי"ו דהלכות מעשה הקרבנות סי' ט"ו ט"ז י"ז:
יכין
יביא היא ולחמה מן החולין: ולא מדמי מעשר שני. דכל דבר שבחובה צריך שיביא מחולין:
יביא לחמה מן החולין: דלחם נגרר אחר תודה. ומדנדר תודה מחולין נתחייב מיד ג"כ בלחמה מחולין. ולא מהני ליה מה דקאמר אח"כ שיהיה לחמה ממעשר:
יביא: כמו שאמר. ומכ"ש דרשאי להביא שניהן מחולין:
ולא יביא: הלחמי תודה:
אלא ממעות מעשר שני: דלחם דומיא דשלמים בעינן. שאי אפשר שיבואו ממעשר שני עצמו. אף לחם כן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת