משנה מנחות ה ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ה · משנה ה | >>
יש טעונות הגשה ואינן טעונות תנופה, תנופה ולא הגשה, הגשה ותנופה, לא תנופה ולא הגשה.
אלו טעונות הגשה ואינן טעונות תנופה: מנחת הסלת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין, מנחת כהנים, מנחת כהן משיח, מנחת גוים, מנחת נשים, מנחת חוטא.
רבי שמעון אומריא, מנחת כהנים, מנחת כהן משיח, אין בהן הגשה, מפני שאין בהן קמיצהיב.
וכל שאין בהן קמיצה, אין בהן הגשה.
משנה מנוקדת
יֵשׁ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה וְאֵינָן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה,
- תְּנוּפָה וְלֹא הַגָּשָׁה,
- הַגָּשָׁה וּתְנוּפָה,
- לֹא תְּנוּפָה וְלֹא הַגָּשָׁה.
- אֵלּוּ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה וְאֵינָן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה:
- מִנְחַת הַסֹּלֶת, וְהַמַּחֲבַת, וְהַמַּרְחֶשֶׁת,
- וְהַחַלּוֹת, וְהָרְקִיקִין;
- מִנְחַת כֹּהֲנִים, מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ,
- מִנְחַת גּוֹיִם, מִנְחַת נָשִׁים,
- מִנְחַת חוֹטֵא.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- מִנְחַת כֹּהֲנִים, מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ,
- אֵין בָּהֶן הַגָּשָׁה,
- מִפְנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן קְמִיצָה;
- וְכֹל שֶׁאֵין בָּהֶן קְמִיצָה,
- אֵין בָּהֶן הַגָּשָׁה:
נוסח הרמב"ם
יש טעונות -
- הגשה, ואינן טעונות תנופה,
- תנופה, ולא הגשה,
- הגשה ותנופה,
- לא תנופה, ולא הגשה.
- אלו טעונות הגשה, ואינן טעונות תנופה -
- מנחת הסולת, והמחבת, והמרחשת,
- והחלות, והרקיקין,
- מנחת כהנים, מנחת כוהן משיח,
- מנחת גוים, מנחת נשים, מנחת חוטא.
- רבי שמעון אומר:
- מנחת כהנים, ומנחת כוהן משיח - אין בהן הגשה,
- מפני שאין בהן קמיצה,
- וכל שאין בהן קמיצה - אין בהן הגשה.
פירוש הרמב"ם
הגשה - היא שמגישים הדבר לקרן המזבח, רוצה לומר חודה של קרן דרומית מערבית, והוא מה שנאמר "והגישה אל המזבח"(ויקרא ב, ח) או "והגישו".
ותנופה - שמנענעים לארבע הרוחות, כמו שיתבאר.
ואלו שחייבים קצתן תנופה והגשה וקצתם חייבים באחת מהן, יש מהן מדאורייתא ויש מהן מדרבנן, וסמכום לפסוקים מן התורה. ומצאנו כוונתנו קצרה מלזכור אותן בארוכה, וביאור אותן האסמכתות והדברים התלוים בהן יאות לפירושים אחרים, יותר מאשר לפירושינו זה.
וידוע שמנחת כהנים ומנחת משיח כליל לאישים. ורבי שמעון אומר, כל שאין מהן לכהן אינן טעונות הגשה, והוא עניין מה שאמר כל שאין בהן קמיצה.
ואין הלכה כרבי שמעון:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
טעונות הגשה - בחודה של קרן דרומית מערבית, כדכתיב (שם ב) והגישה אל המזבח:
והחלות והרקיקין - מנחת מאפה תנור:
מנחת כהנים - שהיא כולה כליל:
וכל שאין בהם קמיצה - להתיר השיריים מן המנחה לכהנים, אין בהן הגשה. ואין הלכה כר"ש:
פירוש תוספות יום טוב
הגשה. פי' הר"ב בחודה של קרן דרומית מערבית. מטעם הירושלמי והבבלי שהעתקתי במשנה ו' פרק ג' דבכורים:
מנחת הסולת והמחבת וכו'. ילפינן להו בברייתא מריבייא דקרא כדמסיים בתוספות המנחה והבאת והקריבה ריבויי ואיכא נמי מעוטי מאלה והקריב והקריבה והגיש והגישה כלומר ה"א יתירה ומאלה למעוטי שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהן לאשים וה"א דהקריבה למעוטי מנחת נסכים שאינה באה בגלל עצמה. אבל ה"א דהגישה ר"ש דריש למעוטי כדלקמן ות"ק מפיק ליה לדרשא אחריתא:
מפני שאין בהן קמיצה. דר"ש אית ליה נמי מיעוטא דוהגיש והגישה כדכתבתי לעיל והכי איתא בברייתא אלא דבברייתא מסיים שאין מהן לכהנים ואיכא בינייהו דאי מפני שאין בהן קמיצה אין כל מנחת כהנים בכלל המיעוט דהא מנחת כהן חוטא נקמצת לר"ש כדתנן בר"פ דלקמן. וקצת קשה נמי דבמתני' לא ה"ל למיתני סתמא מנחת כהנים אלא הל"ל דשל נדבה. וי"ל דסמיך כדמפרש טעמא דמשום קמיצה דהשתא ליכא למטעי. ומ"מ קשיא מתניתין וברייתא. הלכך כתבו התוספות דנרא' לפרש [דקמיצה] דנקט הכא אע"ג דלישנא משמע דלטעמיה נקטיה. על כרחין לא נקטיה לטעמיה אלא לכללא בעלמא דכל שאינו בקמיצה אין בו הגשה דשמעינן מכלל זה שתי הלחם ולחם הפנים ומנחת נסכים ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח. ולאו למימר קאתי דכל שיש בו קמיצה יש בו הגשה. דיש [שיש] בו קמיצה ואין בו הגשה כגון מנחת חוטא של כהנים ע"כ. ונ"ל דמסריך סריך בלישנא דמתניתין ד' בפ' דלקמן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יא) (על המשנה) בגמרא. מפרש פלוגתתן בדרשא דקראי:
(יב) (על המשנה) קמיצה. ובברייתא מסיים, שאין מהן לכהנים. ואיכא בינייהו מנחת כהן חוטא דנקמצת לר"ש. וקצת קשה נמי דבמתניתין לא הו"ל למתני מנחת כהנים סתמא, אלא הול"ל דשל נדבה. ועוד קשיא מתניתין וברייתא. הלכך כתבו התוספ' דקמיצה לאו לטעמא נקטיה, אלא לכללא בעלמא, לאשמעינן ב' הלחם ולחם הפנים ומנחת כהנים וכהן משיח. אבל לאו למידק הא כל שיש כו', דהאיכא מנחת חוטא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
יש טעונות וכו': רפ"ק דנדרים:
הגשה ותנופה לא תנופה ולא הגשה: כך צ"ל. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נ"ל בכאן לא אמר תחלה טעונות הגשה ותנופה כמו שאמר לעיל גבי שמן ולבונה כי רצה לומר תחלה מנחת הסלת והמחבת וכו' שהזכיר לעיל תחלה ע"כ:
אלו טעונות הגשה ואינם טעונות תנופה מנחת הסלת וכו': דכתיב והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה' וגו' והגישה אין לי שטעון הגשה אלא קומץ בלבד שנעשה לה' מנחה כולה שטעונה הגשה קודם קמיצה מנין ת"ל מנחה מנחת חוטא מנין ת"ל את המנחה רש"א והבאתה לרבות מנחת העומר להגשה וכן הוא אומר והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן והקריבה לרבות מנחת סוטה להגשה וכן הוא אומר במנחת סוטה והקריב אותה אל המזבח ופי' רש"י ז"ל ר"ש ות"ק לא פליגי אלא מר דריש חדא ומר דריש חדא. ועיין בספר קרבן אהרן ספי"ב דפ' ויקרא שנתן טעם לשבח מנא ליה לת"ק דמנחת כהנים ומנחת כ"מ טעונות הגשה:
מפני שאין בהם קמיצה וכל שאין בהם קמיצה אין בהם דגשה: כך צ"ל והקשו תוס' ז"ל תימא אלא מעתא מנחת חוטא של כהנים תהא טעונה הגשה דהא בעיא קמיצה לר"ש כדתנן בפ' ואלו מנחות רש"א מנחת חוטא של כהנים נקמצת והקומץ קרב לעצמו והשירים קריבין לעצמן וכי תימא הכי נמי הא קאמר ר' שמעון בגמ' מרבה אני שאר מנחות להגשה שיש מהם לאשים ובאות בגלל עצמן ויש מהם לכהנים ומוציא אני שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהם לאשים ומנחת נסכים שאינה באה בגלל עצמה ומנחת כהנים ומנחת כ"מ שאין מהם לכהנים אלמא יש מהם לכהנים בעי ועוד קשה דשבק הכא עיקר טעמא דהכי הוה בעי למימר רש"א מנחת כהנים ומנחת כ"מ אין בהן הגשה לפי שאין מהם לכהנים או בגמ' ליתני בברייתא מרבה אני שאר מנחות שיש בהן קמיצה ומוציא אני כל אלה שאין בהן קמיצה ונראה לפ' דקמיצה דנקט הכא אע"ג דלישנא משמע דלטעמא נקטיה על כרחך לא נקטיה לטעמא אלא לכללא בעלמא דכל שאינו בקמיצה אין בו הגשה דשמעי' מכלל זה שתי הלחם ולחם הפנים ומנחת נסכים ומנחת כהנים ומנחת כ"מ ולאו למידק קאתי דכל שיש בו קמיצה יש בו הגשה דאיכא דיש בו קמיצה ואין בו הגשה כגון מנחת חוטא של כהנים ע"כ ורש"י ותוס' חיצוניות תרצו דהיינו הך אין בהן קמיצה להתיר השירים לכהנים. ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
יש טעונות הגשה: שקודם שיקמוץ המנחה יגיש ונוגע הכלי שבו המנחה אל חוד זוית דרומית מערבית של מזבח:
מפני שאין בהן קמיצה: מדכולה כליל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת