משנה מנחות ה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ה · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

וחייב על השמן בפני עצמו, ועל הלבונה בפני עצמה.

נתן עליה שמן, פסלה.

לבונה, ילקטנהח.

נתן שמן על שיריה, אינו עובר בלא תעשה.

נתן כלי על גבי כלי, לא פסלה.

נוסח הרמב"ם

וחייב על השמן בפני עצמו ועל הלבונה בפני עצמה נתן עליה שמן פסלה לבונה ילקטנה נתן שמן על שיריה אינו עובר בלא תעשה נתן כלי על גבי כלי לא פסלה.

פירוש הרמב"ם

וחייב על השמן בפני עצמו ועל הלבונה בפני עצמה כו': [נתן כלי] ע"ג כלי ר"ל שיתן כלי שיש בו שמן על הכלי שיש בו המנחה לא פסלה ואין אנו אומרים כבר עבר על מה שאמר לא יתן עליה שמן לפי שהכוונה לשם שלא יבלול הסולת או הקמח בשמן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

וחייב על השמן - אם נתנו על מנחת חוטא או על מנחת קנאות ז:

נתן כלי - שיש בו שמן:

על גבי כלי - של מנחת חוטא ט:

לא פסלה - ולא אמרינן הרי עבר על מה שכתוב בתורה לא ישים עליה שמן, שלא הזהירה תורה אלא שלא יתן השמן לתוך הסולת או לתוך הקמח י:

פירוש תוספות יום טוב

וחייב על השמן וכו'. פירש הר"ב אם נתנו על מנחת חוטא. או על מנחת קנאות דבהו כתיב לאו משא"כ באינך:

נתן עליה שמן פסלה לבונה ילקטנה. יליף בברייתא דרחמנא קרייה חטאת כלומר דאפי' נתן חטאת קרויה. וכתיב היא למעוטי דתפסול אם נתן ופוסל אני בשמן שא"א ללקטו ומכשיר אני בלבונה שאפשר ללקטה:

נתן כלי. לשון הר"ב שיש בו שמן על גבי מנחת חוטא וכן ל' רש"י וחדא חדא מתרי תרי נקטי דה"ה לבונה וה"ה על מנחת קנאות. וכן הרמב"ם בפירושו כתב שמן ובחבורו פי"ב מה' מה"ק כתב שמן או לבונה:

על גבי כלי לא פסלה. פי' הר"ב שלא הזהירה תורה אלא שלא יתן השמן לתוך הסולת יליף לה בברייתא מדכתיב עליה משמע בגופה ופירש"י עד שיערב כו'. וכ"כ הרמב"ם בפירושו שהכונה שלא יבלול וכו'. והיינו דבחבורו העתיק נתן כלי כו' על גביהן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על הברטנורא) דבהו כתיב לאו. משא"כ באינך:

(ח) (על המשנה) ילקטנה. בגמרא יליף ליה:

(ט) (על הברטנורא) וכן לשון רש"י. וחדא חדא מתרי תרי נקטי. דה"ה לבונה, וה"ה על מנחת קנאות:

(י) (על הברטנורא) בגמרא, מדכתיב עליה, משמע בגופה. פירש"י עד שיעריב כו':


פירושים נוספים