משנה מנחות ה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ה · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל המנחות נלושות בפושריןג.

ומשמרן שלא יחמיצו.

ואם החמיצו שיריה, עובר בלא תעשה, שנאמר (ויקרא ב), כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ.

וחייבים על לישתה, ועל עריכתה, ועל אפייתה.

נוסח הרמב"ם

כל המנחות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו ואם החמיצו שיריה עובר בלא תעשה שנאמר כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תיעשה חמץ (ויקרא ב יא) וחייבין על לישתה ועל עריכתה ועל אפייתה.

פירוש הרמב"ם

כל המנחות נלושות בפושרין ומשמרן עד שלא יחמיצו כו': לישה הוא שמערבין הקמח במים ועריכה הוא שעורכין אותה ועוסקין בו בידים ואמר רחמנא במנחה לא תאפה חמץ וכבר נאמר לא תעשה חמץ ואמרה על שייחד המצוה שלא לאפות אותו מה אפייה מיוחדת שהיא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה אף אני מביא לישתה ועריכתה וכל מעשה יחידי שבה לאתויי קיטוף והוא ציור החלות שהוא חייב על כל פועל ופועל בפני עצמו ואמר עוד לא תאפה חמץ חלקם אפי' חלקם לא יאפה חמץ ר"ל השיריים שהן לכהנים כמו שבארנו הן ג"כ אסור להחמיצן אבל מותר ללוש השיריים בדבש ולבשלן בו ואינו אסור אלא החימוץ בלבד:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שנאמר כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ - ארישא קאי דקתני ומשתמרות שלא יחמיצו, וקודם קמיצה משתעי. ושייריה ילפינן מקרא אחרינא דכתיב (שם ו,) לא תאפה חמץ חלקם, אף חלקם של כהנים שהם שיירי המנחה שנשארו מן הקומץ, אף זו לא תאפה חמץ. ובחמץ דוקא הוזהרו על השיריים, אבל מותר ללוש אותם בדבש ולטגנן בו ד:

עריכתה - שמתעסק בה בידים אחר לישה. וחייבין על כל אחת ואחת, לפי שנאמר לא תעשה חמץ, יכול לא יהא חייב אלא אחת, תלמוד לומר לא תאפה, אפייה בכלל היתה ולמה יצאת ה להקיש אליה, מה אפייה מיוחדת שהיא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה, אף אני אביא לישתה ועריכתה וכל מעשה יחידי שבה, לאתויי קיטוף שהוא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה. וקיטוף הוא שמחליק פניה במים ואע"ג דלא מחזי כל כך מעשה:

פירוש תוספות יום טוב

נלושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו. אע"ג דפושרין מחמיצין כדפי' הר"ב במ"ז פ"ב דפסחים מסיים הרמב"ם בפי"ב מהלכות הקרבנות והואיל ולישתן ואפייתן בפנים בעזרה אנשי פנים זריזין:

ואם החמיצו שיריה. כתב הר"ב אבל מותר ללוש אותם בדבש. דאילו בקומץ הא כתיב (ויקרא ב) כל שאור וכל דבש לא תקטירו:

עריכתה כו'. כתב הר"ב לפי שנאמר לא תעשה חמץ וכו' ת"ל לא תאפה וכו' ולמה יצאת וכו'. ואימא לחלקם איצטריך א"כ לכתוב חלקם לא תאפה חמץ מאי לא תאפה חמץ חלקם שמעת מינה תרתי גמ'. ומ"ש הר"ב לאתויי קטוף וצ"ע אמאי שייריה תנא דמתניתין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על המשנה) בפושרין. אע"ג דפושרין מחמיצין הואיל ולישתן ואפייתן מבפנים בעזרה אנשי פנים זריזין:

(ד) (על הברטנורא) דאלו בקומץ, הא כתיב כל שאור וכל דבש לא תקטירו:

(ה) (על הברטנורא) ואימא לחלק איצטריך, א"כ לכתוב חלקם לא תאפה חמץ, מאי לא תאפה חמץ חלקם, ש"מ תרתי. גמרא:


פירושים נוספים