משנה מכשירין ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ב · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מרחץ טמאה, זיעתה טמאה.

וטהורה, בכי יותן.

הבריכה שבבית, הבית מזיע מחמתה, אם טמאה, זיעת כל הבית שמחמת הבריכה, טמאה.

נוסח הרמב"ם

מרחץ טמאה זיעתה טמאה וטהורה בכי יותן הבריכה שבבית והבית מזיע מחמתה אם טמאה זיעת כל הבית שמחמת הבריכה טמאה.

פירוש הרמב"ם

מבואר הוא כי הדלף הדולף מן המרחץ שהוא מימי המרחץ על כן כשיהיו המים טמאין יהיה הדלף טמא וכשנכנס בדבר למרחץ ונבלל זה ברצונו הוא וכבר הוכשר כי מן הידוע יבלל בהכרח ושאר המאמר פשוט הוא:

פירוש רבינו שמשון

מרחץ טמאה. של מים שאובין:

זיעתה טמאה. מכשרת את הפירות ומטמאתן:

וטהורה. כלומר וזיעת מרחץ טהורה כגון מרחץ של מי מעיין דלאו מים שאובין נינהו:

בכי יותן. שהזיעה מכשרת את הפירות:

אם טמאה. הבריכה כל זיעה שיזיע הבית מחמת הבריכה מכשרת ומטמאה אבל שלא מחמתה הויא זיעה מבתים וטהורה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מרחץ טמאה - של מים שאובין:

זיעתה טמאה - מכשרת את הפירות ומטמאתן ג:

וטהורה - כלומר, וזיעת מרחץ טהורה, כגון מרחץ של מי מעין דלאו מים שאובים נינהו, הרי הוא בכי יותן, שהזיעה מכשרת את הפירות:

אם טמאה - הבריכה. כל זיעה שיזיע הבית מחמתה, מכשרת ומטמאה. אבל שלא מחמתה, הויא לה זיעת הבית וטהורה:

פירוש תוספות יום טוב

מרחץ טמאה. פי' הר"ב של מים שאובים זיעתה טמאה מכשרת את הפירות ומטמאתן וכ"פ הר"ש. וקשה דאע"ג דשאובים הם. לא מפני כן מטמאין אעפ"י שמכשירין. וצ"ל דשאובים וטמאים הן. והרמב"ם מפרש דמרחץ שזיעתו בא מן המים שבתוכה משא"כ זיעת בתים ובורות דלעיל ואם היתה המרחץ טמאה זיעתה טמאה וכו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על הברטנורא) הר"ש. וקשה לי, דאע"ג דשאובים הם, לא מפני כן הן מטמאים אע"פ שמכשירים. וצריך לומר דשאובים וטמאים הם. והר"מ מפרש, דמרחץ שזיעתו הוא מן המים שבתוכה ואם היתה המרחץ טמאה זיעתה טמאה כו':


פירושים נוספים