משנה מכשירין א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק א · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה, אינן בכי יותן.

להשיר ממנו משקין, בית שמאי אומרים, היוצאין ואת שבו, בכי יותן.

בית הלל אומרים, היוצאין, בכי יותן.

ואת שבו, אינן בכי יותןד, מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו.

נוסח הרמב"ם

המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה אינן בכי יותן להשיר ממנו משקין בית שמאי אומרין היוצאין ואת שבו בכי יותן בית הלל אומרין היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן מפני שהוא מתכוון שיצאו מכלו.

פירוש הרמב"ם

אמרו ב"ש שכיון שכוונתו שיפול מה שיש בה מן המשקין כל מה שיפול ממנו בענין זה הוא מכשיר את האוכלין ומהמשקה הנשאר באילן מכשיר ג"כ וב"ה אומרים כי הנשאר באילן אינו מכשיר את הזרעים כשיגע בהן בעת הרעדת האילן לפי שבעת שהרעיד האילן היתה כוונתו שלא ישאר בו דבר מן המשקים הילכך מה שנשאר שם אינו לרצונו וזהו ענין אמרו מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו:

פירוש רבינו שמשון

המרעיד. לשון נענוע:

להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה. כגון שהביא עורב שם שרץ או נבילה או כזית מן המת ונשאר בין ענפי האילן:

אינן בכי יותן. אם מחמת רעדה זו נפלו מי גשמים שבאילן על פירות שתחתיו לא הוכשרו:

היוצאין ואת שבו. משקין היוצאין מחמת הרעדה ומשקין הנשארין ונפלו אחרי כן על הפירות הוכשרו דאחשובי אחשבינהו וכתלושין דמו:

מפני שהוא מתכוון שיצא מכולן. נתכוין להוציא כל המים מן האילן והנשארים לאו דעתיה עלייהו ולא מכשרו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המרעיד את האילן - מנענעו:

או את הטומאה - כגון שהביא שם עורב שרץ או כזית מן המת או נבלה ונשאר בין ענפי האילן:

אינן בכי יותן - אם מחמת רעדה זו נפלו מי גשמים שבאילן על פירות שתחתיו, לא הוכשרו:

היוצאים ואת שבו - משקים היוצאים מחמת הרעדה, ומשקים הנשארים באילן ונפלו אח"כ על הפירות, הוכשרו, דאחשובי אחשבינהו וכתלושים דמו ג:

מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו - נתכוין להוציא כל המים מן האילן, והנשארים לאו דעתיה עלייהו ולא מכשרי:

פירוש תוספות יום טוב

ואת שבו בכי יותן. כתב הר"ב דאחשובי אחשבינהו וכתלושים וכתלושים דמו. עיין מ"ש במשנה ג' פ"ד. ובפירוש הר"ב שם משנה ז':

ואת שבו אינן בכי יותן. ואע"פ שנשרו ממקום למקום. הרמב"ם פי"ג מהלכות טומאת אוכלין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על הברטנורא) עמ"ש בפרק ד' משנה ג' ובהר"ב שם משנה ז':

(ד) (על המשנה) אינן כו' ואע"פ שנשרו ממקום למקום. הר"מ:


פירושים נוספים