משנה כתובות יג דפוסים
משנה כתובות, פרק י"ג:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
שני דייני גזירות היו בירושלים, אדמון, וחנן בן אבישלום.
חנן אומר שני דברים, אדמון אומר שבעה.
מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות, חנן אומר, תישבע בסוף ולא תישבע בתחילה.
נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו, תישבע בתחילה ובסוף.
אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם.
אמר רבן יוחנן בן זכאי: יפה אמר חנן, לא תישבע אלא בסוף.
משנה ב[עריכה]
מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, חנן אומר: איבד את מעותיו.
נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו: יישבע כמה הוציא ויטול.
אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם.
אמר רבן יוחנן בן זכאי: יפה אמר חנן, הניח מעותיו על קרן הצבי.
משנה ג[עריכה]
אדמון אומר שבעה.
מי שמת והניח בנים ובנות, בזמן שהנכסים מרובין, הבנים יורשים והבנות ניזונות.
ובנכסים מועטים, הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים.
אדמון אומר: בשביל שאני זכר הפסדתי?
אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון.
משנה ד[עריכה]
הטוען את חברו כדי שמן, והודה בקנקנים, אדמון אומר, הואיל והודה במקצת הטענה, יישבע.
וחכמים אומרים: אין זו הודאה ממין הטענה.
אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון.
משנה ה[עריכה]
הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל, תשב עד שילבין ראשה.
אדמון אומר: יכולה היא שתאמר, אילו אני פסקתי לעצמי, אשב עד שילבין ראשי. עכשיו שאבא פסק עלי, מה אני יכולה לעשות? או כנוס או פטור.
אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון.
משנה ו[עריכה]
העורר על השדה והוא חתום עליה בעד, אדמון אומר, (יכול הוא שיאמר), השני נוח לי והראשון קשה הימנו.
וחכמים אומרים, איבד את זכותו.
עשאה סימן לאחר, איבד את זכותו.
משנה ז[עריכה]
מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו, אדמון אומר, ילך בקצרה.
וחכמים אומרים: יקנה לו דרך במאה מנה, או יפרח באויר.
משנה ח[עריכה]
המוציא שטר חוב על חבירו, והלה הוציא שמכר לו את השדה.
אדמון אומר: יכול הוא שיאמר, אילו הייתי חייב לך, היה לך להפרע את שלך כשמכרת לי את השדה.
וחכמים אומרים: זה היה פיקח שמכר לו את הקרקע, מפני שהוא יכול למשכנו.
משנה ט[עריכה]
שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה.
אדמון אומר: אילו הייתי חייב לך, כיצד אתה לווה ממני?
וחכמים אומרים: זה גובה שטר חובו וזה גובה שטר חובו.
משנה י[עריכה]
שלוש ארצות לנישואין, יהודה, ועבר הירדן, והגליל.
אין מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך.
אבל באותה הארץ, מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך, אבל לא מעיר לכרך ולא מכרך לעיר.
מוציאין מנווה הרעה לנווה היפה, אבל לא מנווה היפה לנווה הרעה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף לא מנווה רעה לנווה יפה, מפני שהנווה היפה בודק.
משנה יא[עריכה]
הכל מעלין לארץ ישראל, ואין הכל מוציאין.
הכל מעלין לירושלים, ואין הכל מוציאין.
אחד האנשים ואחד הנשים.
נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בארץ ישראל, נותן לה ממעות ארץ ישראל.
נשא אשה בארץ ישראל וגרשה בקפוטקיא, נותן לה ממעות ארץ ישראל.
נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בארץ ישראל, נותן לה ממעות ארץ ישראל.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: נותן לה ממעות קפוטקיא.
נשא אשה בקפוטקיא וגירשה בקפוטקיא, נותן לה ממעות קפוטקיא.
משנה כתובות, פרק י"ג:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב