לדלג לתוכן

משנה כתובות ז ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק ז · משנה ה | >>

המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל יב או לבית המשתה, יוציא ויתן כתובה, מפני שנועל בפניה.

ואם היה טוען משום דבר אחר, רשאי.

אמר לה, על מנת יג שתאמרי לפלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי לך, או שתהא ממלאה ומערה לאשפה, יוציא ויתן כתובה.

הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה,

יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה,
מִפְּנֵי שֶׁנּוֹעֵל בְּפָנֶיהָ.
וְאִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר,
רַשַּׁאי.
אָמַר לָהּ:
עַל מְנָת שֶׁתֹּאמְרִי לִפְלוֹנִי מַה שֶּׁאָמַרְתְּ לִי,
אוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לָךְ,
אוֹ שֶׁתְּהֵא מְמַלְּאָה וּמְעָרָה לָאַשְׁפָּה,
יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה:

המדיר את אשתו - שלא תלך לבית האבל,

או לבית המשתה,
יוציא וייתן כתובה - מפני שנעל בפניה.
ואם היה טוען, משם דבר אחר - רשאי.
אמר לה:
על מנת שתאמרי לאיש פלוני - מה שאמרת לי,
או מה שאמרתי ליך,
או שתהא ממלא, ומערה - לאשפה,
יוציא ויתן כתובה.

טוען משום דבר אחר - פירשו בו משום בני אדם הפרוצים המצויין שם. ובתנאי שיתקיים שם הקול שיש שם אנשים חשודים או אנשים מראין עצמן כנשים.

ואמרו שתאמר לפלוני מה שאמרת לי - הוא שיכריחנה שתאמר לאחד מבני אדם דבר שאי אפשר לה שתאמר אותו אלא לבעלה מענייני התשמיש, וזהו עניין פירושם דברים של קלון.

אבל שתהא ממלא ומערה לאשפה - הוא מעשה ממעשה השוטים והמשוגעים. וכמו כן רוצה לומר כל זמן שיכריחוה שתעשה מעשים שתשתטה בהן, יוציא ויתן כתובה:


שנועל בפניה - דלת של שמחה והסרת יגון. ולבית האבל נועל בפניה, שלמחר היא מתה ואין אדם סופדה:

מחמת דבר אחר - כגון דאתחזק שבני אדם פרוצים מצויין שם:

שתאמרי לפלוני וכו' - דברים של קלות:

שתהא ממלאה ומערה לאשפה - אית דמפרשי לאחר שתשמש וימלא רחמה שכבת זרע תנפצנו כדי שלא יקלוט הזרע ותתעבר. ואית דמפרשי שתמלא עשרה כדי מים ותערה לאשפה, מפני שנראית כשוטה:

המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל כו'. שנדרה היא ותלתה בתשמיש המטה וקיים לה הוא. כן פירש טור אה"ע סימן ע"ד:

אמר לה על מנת כו'. שנדרה נדר של עינוי נפש או מדברים שבינו לבינה שעליו להפר ואמר לה אני מיפר לך על מנת כו'. וזה אינה יכולה לעשות ואין נדרה מופר והרי דנדרה היא וקיים לה הוא. דיוציא מיד. כן פירש טוא"ה סימן ע"ו. וי"ד סימן רל"ה:

(יב) (על המשנה) האבל. שנדרה היא ותלתה בתשמיש המטה, וקיים לה הוא. טור:

(יג) (על המשנה) על מנת. שנדרה היא נדר של עינוי נפש או מדברים שבינו לבינה שעליו להפר, ואמר לה אני מיפר לך על מנת כו', וזה אינה יכולה לעשות ואין נדרה מופר, והרי דנדרה היא וקיים לה הוא. טור:

שלא תלך לבית האבל וכו':    ביד שם סי' י"ג ובתשובות הרשב"א ז"ל סי' תרצ"ד. ובטור י"ד סי' רל"ה ובאבן העזר סי' ע"ד וז"ל שם הדירה שלא תלך לבית האבל ולבית המשתה אם נדרה היא שאמרה קונם תשמישך עלך אם אלך וקיים לה יוציא מיד ויתן לה כתובה ואם הדירה הוא שאמר קונם תשמישך עלי אם תלך יוציא לאחר שבעה ימים ע"כ:

אמר לה ע"מ שתאמרי וכו':    ביד שם פי"ד סי' ה' ובטור א"ה סוף סי' ע"ו ושם מדוקדקת מלת על מנת שכתוב שם כלשון הזה האשה שנדרה נדר על ענוי נפש או מדברים שבינו לבינה שעליו להפר ואמר לה אני מפר לך ע"מ שתאמרי לפלוני מה שדברנו יחד בדברים של שחוק וכו' אבל בהרמב"ם ז"ל הלשון סתום שכך כתוב שם המדיר את אשתו שתאמר לאחרים מה שאמר לה או מה שאמרה לו מדברי שחוק וקלות ראש וכו'. ובירושלמי אין שם מלות על מנת. וכתב הר"ן ז"ל והך מתני' לרב מיירי במדירה סתם שתלה מזונות או תשמיש בדברים אלו לשמואל על כרחין בנדרה היא וקיים לה איהו מיתוקמא ובשלמא שלא תלך לבית אביה או לבית המשתה בידו להפר דאפשר דנדרי עינוי נפש נינהו ובבית האבל נמי מפורש בפרק בתרא דנדרים דעינוי נפש הוא מדכתיב והחי יתן אל לבו אבל תאמרי לפלוני ותמלא עשרה כדי מים לא משמע דמיקרי עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה וכיון שכן ע"כ מיירי כשתלתה בדברים אלו מזונות או תשמיש וש"מ דאע"ג דאפשר בפרנס ותשמיש נמי שבת א' כמאן דאפשר בפרנס דמי אפ"ה יוציא ויתן כתובה כיון דנדרה היא וקיים לה איהו מטעמא דמסנא סני לה כדאמרי' לעיל בגמרא ע"כ ועיין שם בבית יוסף בטור א"ה:

יכין

או לבית המשתה:    מיירי נמי בתלאה בתשמיש כנ"ל, וי"א דהכא והתם הו"ל ענוי נפש [(שו"ע יו"ד, רלה) ו(שו"ע אה"ע, עד)]:

מפני שנועל בפניה:    פתח של שמחה ונחמה שלא ישמח גם עמה שום אדם, ולא ישתתף בצערה:

ואם היה טוען משום דבר אחר:    ששכיחים שם פריצים:

מה שאמרת לי:    דברי קלות:

או שתהא ממלא ומערה לאשפה:    י"א שתמלא מים ותחזור ותשפוך, דנראה כשוטה. וי"א שתנער השכבת זרע מרחמה אחר תשמיש:

בועז

פירושים נוספים