משנה כתובות ז ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק ז · משנה ב | >>
המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות, יוציא ויתן כתובה.
רבי יהודה אומר, בישראל, יום אחד יקיים.
שנים, יוציא ויתן כתובה.
ובכוהנת, שנים יקיים; שלשה, יוציא ויתן כתובה.
משנה מנוקדת
הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּטְעֹם אֶחָד מִכָּל הַפֵּרוֹת,
- יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- בְּיִשְׁרָאֵל,
- יוֹם אֶחָד, יְקַיֵּם; שְׁנַיִם, יוֹצִיּא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.
- וּבְכֹהֶנֶת,
- שְׁנַיִם, יְקַיֵּם; שְׁלֹשָׁה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה:
- בְּיִשְׁרָאֵל,
נוסח הרמב"ם
המדיר את אשתו - שלא תטעום אחד מכל הפירות,
- יוציא ויתן כתובה.
- רבי יהודה אומר:
- בישראל -
- יום אחד - יקיים,
- ושנים - יוציא ויתן כתובה.
- ובכוהנת -
- שנים - יקיים,
- ושלשה - יוציא ויתן כתובה.
- בישראל -
פירוש הרמב"ם
( ראו משנה א )
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אחד מכל הפירות - כגון שאמרה היא קונם פרי פלוני עלי, והוא קיים לה ח:
ר' יהודה אומר כו' - ולית הלכתא כותיה:
פירוש תוספות יום טוב
שלא תטעום וכו'. פירש הר"ב כגון שאמרה היא וכו' והוא קיים לה. גמרא. דאי לא תימא הכי מ"ש לעיל דתנן עד שלשים יום ומיירי אפילו בסתם כמו שכתבתי לעיל. ומסיק הר"ן בטעמא דמתניתין דשאני היכא דנדר איהו דסברה מרתח רתח עלי והשתא מותיב דעתיה אבל הכא דנדרה איהי ושתק לה סברה מסנא הוא דסני לי הואיל ואישתיק ולא הפר ואינה יכולה לגור אצלו כלל. ולפיכך לא תקנו חכמים שתמתין כלל הואיל וקשה לה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ח) (על הברטנורא) גמרא. דאי לא תימא הכי, מאי שנא לעיל דתנן עד שלשים יום ומיירי אפילו בסתם כמו שכתבתי שם וטעמא דשאני היכא דנדר איהו דסברה מרתת רתת עלי והשתא מותיב דעתיה. אבל הכא דנדרה איהי ושתק לה סברה מסנא הוא דסני לי הואיל ואשתיק ולא הפר ואינה יכולה לגור אצלו כלל כו':
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
שלא תטעום: צריך לדקדק אמאי לא קתני מלטעום כדקתני ברישא מליהנות וכמו שדקדקו תוס' ז"ל בבבא דשלא תתקשט כמו שאכתוב בסמוך בס"ד. אח"כ ראיתי שגם הנה פירשו בסוגיית הגמרא כשמקשה בשלמא לרב דאמר מחלוקת דמתני' דלעיל במפרש אבל בסתם יוציא לאלתר ויתן כתובה היינו דקתני הכא יוציא ויתן כתובה דמשמע מיד דמיירי בסתם אלא לשמואל קשיא וכתבו עלה תוס' ז"ל דס"ד בדתלה בתשמיש דאמר יאסר הנאת תשמישיך עלי אם תטעום מאותו המין ובמסקנא דמשני הב"ע כגון שנדרה איהי וקיים לה איהו כמו שנכתוב בסמוך בס"ד כתבו הם ז"ל דלא מיירי בדתלנהו בתשמיש אלא שנדרה הנאה מאחד מכל הפירות כל זמן שהיא תחתיו דאם נדרה לעולם א"כ מה תרויח במה שיוציא ואע"ג דבנדר של תשמיש ממתנת בנדר של פירות אינה יכולה לסובלו אפי' יום אחד ע"כ. וא"כ קשה יותר דה"ל למיתני מלטעום וה"נ קשה במתני' מלילך לבית אביה מלילך לבית האבל ולא נימא דהכא מיירי שתלה בתשמיש כמו שנתבאר ועוד יתבאר ואיני יודע לזה טעם נכון ושמא דתנא בעא לאשמועי' גוונא חדא כדכתיבנא דאסרה מהנאת נכסיו ושאר באבי בדאסרה ותלנהו בתשמיש או שהיא נדרה ותלתה בתשמיש כמו שיתבאר וביד. שם סוף הפרק. ובטור י"ד סי' רל"ה. ובטור א"ה סי' ע"ב: וכתבו תוס' ז"ל אחד מכל הפירות לאו בכל פירות מדר לה דא"כ לא הוה חייל דא"א לה לקיים כדאמרי' וכו' אלא שלא תטעום מין אחד שבפירות קאמר ע"כ והוכיח הר"ן ז"ל מי התוספתא בפירקי' דף תק"ג ע"ב דאחד מכל מיני פירות דקתני יוציא ויתן כתובה אפילו במאכל רע דלא קפדי ביה אינשי הוא דכיון שנתן אצבע בין שניה במה שקיים לה יוציא ויתן לה כתובתה ע"כ בקיצור וכן הוא שם ביד ובטור:
שנים יוציא ויתן כתובה: מיירי שנדרה היא וקיים לה איהו דנתן אצבעו בין שניה ונשכתו כיון שקיים לה. הכי מוקמינן לה בגמ' אליבא דשמואל דמפרש מתני' אפילו בסתם כדכתיבנא לעיל שאם הוא הדירה לא יוציא שמא ימצא פתח לנדרו וסתם מתני' ר"מ דס"ל הוא נתן אצבעו בין שניה ולפיכך יוציא ויתן כתובה ור' יהודה דאמר בישראל יום א' יקיים יותר מכאן יוציא ויתן כתובה וגם ר' יוסי דאמר בעניות אם לא נתן קצבה יוציא ויתן כתובה ס"ל כותיה דר"מ ואיכא בגמ' שנוייא אחרינא דלר"מ ור' אלעזר ס"ל היא נתנה אצבע ור' יהודה ור' יוסי אית להו הוא נותן ולהאי שנוייא האי סתמא דלא כר"מ:
תפארת ישראל
יכין
המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות: הוא אינו יכול להדירה, דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו על חבירו, ואי דתלאו בתשמיש, דכשתטעם פירות יאסר הנאת תשמישך עלי, הרי דינה שתמתין ז' ימים [כפ"ה סי' ל"ג]. אלא מיירי בנדרה איהי לכל זמן שתהיה תחתיו. וקיים לה הוא:
יוציא ויתן כתובה: דדוקא בהדירה הוא תמתין ז"י, דמיתבא דעתה, דאמרה שעת כעס היה לו, אבל בנדרה היא וקיים הוא, סברה מסנא סני לי, וקשה עליה לגור אצלו כלל, ולפיכך באי אפשר להתיר יגרש מיד:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת