משנה כלים כו ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כו · משנה ח | >>
עורות בעל הבית, מחשבה מטמאתן.
ושל עבדן, אין מחשבה מטמאתן.
של גנב, מחשבה מטמאתן.
ושל גזלן, אין מחשבה מטמאתן.
רבי שמעון אומר חילוף הדברים: של גזלן, מחשבה מטמאתן.
ושל גנב, אין מחשבה מטמאתן, מפני שלא נתייאשו הבעלים.
משנה מנוקדת
עוֹרוֹת בַּעַל הַבַּיִת, מַחֲשָׁבָה מְטַמְּאָתָן;
- וְשֶׁל עַבְּדָן, אֵין מַחֲשָׁבָה מְטַמְּאָתָן.
- שֶׁל גַּנָּב, מַחֲשָׁבָה מְטַמְּאָתָן;
- וְשֶׁל גַּזְלָן, אֵין מַחֲשָׁבָה מְטַמְּאָתָן.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, חִלּוּף הַדְּבָרִים:
- שֶׁל גַּזְלָן, מַחֲשָׁבָה מְטַמְּאָתָן;
- וְשֶׁל גַּנָּב, אֵין מַחֲשָׁבָה מְטַמְּאָתָן,
- מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשוּ הַבְּעָלִים:
נוסח הרמב"ם
עורות בעל הבית - המחשבה מטמאתן,
- של עבדן - אין המחשבה מטמאתן.
- של גנב - המחשבה מטמאתן,
- של גזלן - אין המחשבה מטמאתן.
- רבי שמעון אומר: חילוף הדברים,
- של גזלן - המחשבה מטמאתן,
- ושל גנב - אין המחשבה מטמאתן, מפני שלא נתייאשו הבעלים.
- רבי שמעון אומר: חילוף הדברים,
פירוש הרמב"ם
המחשבה מטמאתן - הוא כאשר חשב עליה לישיבה יהיו ראוין ליטמא מדרס.
אולם עורות העבדן וזה שהן נכונים למכור, הנה לא ישובו לטומאה במחשבה עד שיעשה בו מעשה ויכין אותו למדרס.
ושל גנב - הוא כאשר גנב עור וחשב עליו למשכב, הנה כבר קנהו, שהוא יורד לטומאה במחשבתו.
ושל גזלן, אין המחשבה מטמאתן - רוצה לומר מחשבת הגוזל, לפי שבעליו ישתדלו לבקשת הגזלה ולהוציאה מתחת ידו, ולזה לא יקנהו קניין להוריד אותה לטמאה במחשבתו כאשר חשב עליו לשכיבה.
ורבי שמעון יהפך העניין ואמר, כי כאשר יהיה גזל הנגזל יתיאש מזאת הגזילה ולזה יקנהו הגוזל, ואשר יגנוב לא יתיאש בעליו ממנו, לפי שלא ידע לו עניין ויאמר אולי יחזירהו, וגם לא ידע אם הוא במקום מהבית עדיין, ולא יתיאשו ממנו, ולזה לא (יתיאש) [יקנה] הגנב.
ואין הלכה כרבי שמעון, אבל כאשר נתיאשו הבעלים הנה הגנב או הגזלן יקנה ביאוש, ויוריד לו טומאה במחשבתו:
פירוש רבינו שמשון
בעל הבית. אינו עשוי למוכרן ועושה מהן מטות ודלובקאות וטבלאות ומחשב עליהן לדבר שראוין לו בלא חסרון מלאכה מקבלין טומאה מיד:
ושל עבדן. העשוי למכור אין מחשבה מטמאתן דעביד דממליך ומזבין והלוקח יעשה מהן מנעלין ועדיין לא נגמרה מלאכתן לכך:
של גנב מחשבה מטמאתן. דקננהו ביאוש דקסבר סתם גניבה יאוש בעלים הוא דלא ידעי למאן ליתבעו:
ושל גזלן אין מחשבה מטמאה. ואע"פ שחישב עליהן לדבר שאין בו חסרון מלאכה כגון לכיסוי חבילות סוסים ופרדים כמו שעושים השרים דסתם גזילה ליכא יאוש דכיון דידע מאן שקליה ואזיל תבע ליה בדינא:
חילוף הדברים. סתם גזילה איכא יאוש דכיון דלעיניה שקל מיניה מיחזא חזא דגברא אלמא הוא אבל סתם גניבה ליכא יאוש דסבר משכחנא ליה לגנבא. ותניא לעיל בתוספתא [ב"ב פ"ב] ובפרק כ"ב [מ"ט] הבאתיה חישב עליהן חרש שוטה וקטן או אדם שאינו שלו טהור. תניא בתוספתא [שם פ"ד] מחצלת בין בית הגנב ובין בית הגזלן מתשבה מטמאה מפני שהבעלים מתיאשין ממנה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
של בעל הבית - דאינו עשוי למכרן, ועושה מהן מטות ודולפקאות וטבלאות. חשב עליהן לדבר שראויין לו בלא חסרון מלאכה, מקבלים טומאה מיד:
ושל עבדן - דעשוי למכור, אין המחשבה מטמאתן. דעביד דממליך ומוכרן והלוקח יעשה מהן מנעלים, ועדיין לא נגמרה מלאכתן לכך:
של גנב מחשבה מטמאתן - דקננהו ביאוש. דקסבר סתם גניבה יאוש בעלים הוא, דלא ידעי ממאן לתבעו:
ושל גזלן אין מחשבה מטמאתן - ואע"פ שחשב עליהן לדבר שאין בו חסרון מלאכה. דסתם גזילה אין בו יאוש בעלים, דכיון דידע מאן גזליה אזיל ותבע ליה בדינא יב:
חילוף הדברים - סתם גזילה איכא יאוש, דלעיניה שקל מיניה ומחזא חזא דאינש אלמא הוא ומיאש, אבל סתם גניבה, סבר משכחנא ליה לגנב ותבענא ליה לדינא ולא מיאש. והלכה כתנא קמא:
פירוש תוספות יום טוב
ושל גזלן אין מחשבה מטמאתן: פי' הר"ב דסתם גזילה אין בו יאוש בעלים. בגזלן דעובד כוכבים [מיירי]. כדפי' הר"ב במ"ב פרק בתרא דב"ק:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על הברטנורא) בגזלן נכרי מיירי. עיין פרק י' דבבא קמא משנה ב':
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
רש"א כו': בפ' הגוזל בתרא מסיק דרבי ס"ל גנב כגזלן דר"ש דקני ביאוש ולא כגזלן דרבנן דלא קני. ועיין בספר קרבן אהרן פרשה ב' דפרשת זבין:
תפארת ישראל
יכין
מחשבה מטמאתן: דכשחישב עליהן לדבר שראוי לו בלי חסרון מלאכה מק"ט מיד:
ושל עבדן אין מחשבה מטמאתן: דאף שחישב עליהן לשטיחה וכדומה שא"צ עוד מלאכה לתשמיש זה אפ"ה אמק"ט. מדרגיל להמלך למכרן לנעלים. וא"כ חסר כאן מעשה ואמק"ט משא"כ בעה"ב אינו רגיל למכור כלי תשמישו [כח"מ סי' צ' סי"א]:
של גנב מחשבה מטמאתן: דכשלו דמי. דסתם גנבה יאוש בעלים הוא. דלא ידע ממי יתבענה ואע"ג דכל יאוש כדי לא קנה עכ"פ משום שע"י מחשבתו זו איכא נמי שינוי שם. דמתחלה היה נקרא עור סתם והשתא עוצבא. לפיכך מדאיכא תרתי שינוי שם בהדי יאוש מהני שיקנה לו [ב"ק סו ב' ותוס' שם]:
ושל גזלן אין מחשבה מטמאתן: דמדידע מי גזלו. מצי תבע לו בדינא ואינו מיאש. ומיירי בגזלן עובד כוכבים דערכאות מפקי באומדנא. להכי לא מיאש נגזל. ולפיכך מדאינו של גזלן. לא מהני מחשבתו שיחשב עי"ז כלי לק"ט. אבל בגזלן ישראל דב"ד ישראל לא היה מוציא ממון בלי עדים. מסתמא הגזלן נשמר בעצמו שלא לגזלו קמי סהדי. ויאושי מיאש נגזל מיניה מדקשה עליו להביא עדים שגזלו:
רש"א חלוף הדברים של גזלן מחשבה מטמאתן: דמדאינש אלמא הוא. סומך על תקיפתו. ומיאש נגזל מדלא מצי מפיק מיניה:
ושל גנב אין מחשבה מטמאתן: מדבידו לחקור אחר הגנב שגנבו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת