משנה כלים ה ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק ה · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

תנור שבא מחותך מבית האומן ועשה בו לימודין ונותנן עליו, והוא טהור.

נטמא וסילק את לימודיו, טהור.

החזירן לו, טהור.

מירחו בטיט, מקבל טומאה, ואינו צריך להסיקנו, שכבר הוסק.

משנה מנוקדת

[עריכה]

תַּנּוּר שֶׁבָּא מְחֻתָּךְ מִבֵּית הָאֻמָּן וְעָשָׂה בוֹ לִמּוּדִין וְנוֹתְנָן עָלָיו וְהוּא טָהוֹר, נִטְמָא. וְסִלֵּק אֶת לִמּוּדָיו, טָהוֹר. הֶחֱזִירָן לוֹ, טָהוֹר. מֵרְחוֹ בְטִיט, מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַסִּיקֶנּוּ, שֶׁכְּבָר הֻסָּק:

נוסח הרמב"ם

תנור שבא מחותך מבית האומן עשה לו לימודין נותנן עליו והוא טהור נטמא סילק את הלימודין טהור החזירן לו טהור מירחו בטיט מקבל טומאה ואינו צריך להסיקנו שכבר הוסק.

פירוש הרמב"ם

למודים. הן קשורין ודברים יכבידוהו ויחברו חלקיו קצתם עם קצתם עד שאפשר לאפות בו ואומר כי כאשר שמו אלו הקשורים והוא טהור עוד נטמא אחר זה הנה הקשורים אשר יחברו חלקיו שמוהו מוכן לטומאה וכאשר יסיר הקשורים ויתפרדו חלקיו יטהר בלא ספק שזה כבר נשבר מחבורו פעם שניה ואם החזיר לו קשוריו הנה ישאר על ענין טהרה ולא יהיו לו הקשורים מקום הבנין וכמו שלא נאמר שהוא חזר לטומאתו כאשר חבר חלקיו כן לא יקבל טומאה במה שאח"כ. אם לא שימרחנו בטיט ואז יקרא תנור שלם ויטמא בעתיד ולא יצטרך היסק לגמר מלאכתו לפי שהוא כבר הוסק והוא בעל קשורים הנה כבר התבאר שלא יעמדו לו הקשורים מקום הבנין זולת פעם אחת הראשונה בלבד והוא כאשר יבא מבית האומן זו היא כוונתו בזאת ההלכה:

פירוש רבינו שמשון

מחותך מבית האומן. שעשה האומן מתחלתו דפין דפין לעשות מהן תנור ולחברם ע"י לימודים הם מסגרות כדרך שעושין אנחנו לחביות של עץ העשויות מנסרים ואע"פ שהלימודים עליו אינו מקבל טומאה והא דקתני נטמא היינו כגון שמרחו בטיט כדתניא בתוספתא (פ"ד). אי נמי הא דקתני והוא טהור לאו בנטמא (צ"ל אלא) שנתן עליו לימודים. נגע בו שרץ מקודם ונתן עליו לימודים עומד בטהרתו: ואם נטמא מסלק את הלימודים והוא טהור אע"פ שמחזירן ומשתמש בו לעולם אבל מרחן בטיט מקבל טומאה בלא הסקה אע"ג דאחר שלא נעשה כן מתחילתו בעי הסקה לאחר מירוח כדתנן לעיל האי לא בעי הסקה לאחר מירוח הואיל וכבר הוסק: ותני"א בתוספת"א תנור שבא מחותך מבית האומן עשה לו לימודים (בתוס' איתא ונתן עליו טהור) נותנת עליו והוא טהור מרחו בטיט טמא. נטמא וסילק את הלימודים טהור החזירו לו (צ"ל טהור מרחו כו') מרחו בטיט מקבל טומאה ואין צריך להסיקו שכבר הוסק:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

תנור שבא מחותך - שעשאו האומן דפים דפים כדי לחברן יחד ע"י מסגרות, הן זירים שקורין צירקלא"ש, כעין שאנו עושים לחביות שנותנים בהן יין. ולאותן זירים ומסגרות קורא התנא למודין יז:

ונתנן עליו והוא טהור נטמא - לאחר שנתן עליו הלמודים והיה התנור טהור מתחלה לפי שהיה דפים דפים ולא היה מחובר, חזר להיות מקבל טומאה ע"י הלמודים הללו שמחברים אותו:

סילק את למודיו - ונתפרקו הדפין זה מזה, אין לך נתיצה גדולה מזו, ונטהר התנור. ואע"פ שהחזיר הלמודים פעם שניה שוב אינו מקבל טומאה, שאין הלמודים מביאין לו הטומאה אלא בפעם ראשונה בלבד כשבא מחותך מבית האומן:

מרחו בטיט - לתנור זה שאין הלמודים מביאין לו הטומאה, טמא על ידי מריחת הטיט. ואין צריך להסיקו, כשאר כל תנורים שאין מקבלין טומאה עד שיסיקם, לפי שכבר הוסק בפעם ראשונה כשבא מחותך מבית האומן:

פירוש תוספות יום טוב

למודין. פי' הר"ב מסגרות כו'. וכן פי' הר"ש. ולמודין כמו עמודין. על שם שהם מעמידין הדבר. כך פי' הראב"ד במשנה ז פ"ז דעדיות. וכן בערוך (ערך למד ב') כתב כן אמתני' דהכא שהוא כמו עמודים. אלא שחיבר עמו הא דעשאן כלמודים בגמ' פ"ו דברכות דף לח. והא דתנן במ"ב פ"ב דמ"ק עושה לו למודים כ' בערך אחר (ערך למד ג'). ולרש"י למודים דברכות כלמודים דמועד קטן שהם נסרים בעלמא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על הברטנורא) ולמודין, כמו עמודין. על שם שהם מעמידין הדבר. הר"א:


פירושים נוספים