משנה כלאים ו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ו · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה, נותנין לו עבודתו, וזורע את המותר.

רבי יוסי אומר, אם אין שם ארבע אמות, לא יביא זרע לשם.

משנה מנוקדת

[עריכה]

עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל מִתּוֹךְ הַקֶּרֶן, וְכָלֶה,

נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.

נוסח הרמב"ם

עריס שהוא יוצא עם הכותל מתוך הקרן וכלה נותנין לו עבודתו וזורע את המותר רבי יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם.

פירוש הרמב"ם

אמר כשיתחיל העריס מקרן בין שתי קירות וילך הלוך ומתמעט עד ישוב דמות החתיכה שבשפת בין הצואר שנקרא בלשון ערבי לבנה כאילו הוא משולש על הצורה הזאת inset אמר שירחיק עבודתו ויזרע בין הקירות עד שיהיה בין הקצה ובין הקיר ד' אמות ואז נותנין לו עבודתו וזורע את המותר כפי מה שציירנו ואין הלכה כרבי יוסי:

פירוש רבינו שמשון

עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה. כלומר ה' גפנים הנטועות בצד גדר אין מחזיקות כל הגדר אלא שלש בראש הקרן מזה ושתים בראש הקרן השני מזה ובאמצע הכותל אין שם גפנים אלא בשתי זויות הכותל עומדות נותנין לו עבודתו ו' טפחים מכאן וו' טפחים מכאן וזורע שאר הכותל אע"פ שאין אורך הכותל ד' אמות ורבי יוסי דאסר בשאין שם ד' אמות לטעמיה דאסר בפרקין דלעיל (מ"ד) גבי גת ונקע ואמרינן בירושלמי (שם) דצריכי אלו תנינת' הכא ולא תנינת' תמן הוינן אמרי' הכא ע"י שהן הלכות עריס אתמר אסור כלומר לפי שיש כאן ה' גפנים אסרינן פחות מד' אמות תמן על ידי שאינן הלכות עריס כלומר שהיא גפן יחידית אתמר מותר *) אלו תנינת' תמן ולא תנינת' הכא הוינן אמרינן תמן על ידי שהוא מגופה *) מארבע רוחותיו כלומר דגת ונקע סתומין לכך צריך ד' אמות הוי צורכא מיתנא תמן ומיתנא הכא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוד הקרן וכלה - כגון חמש גפנים הנטועות בצד גדר, ואין מחזיקות את כל הגדר אלא שלש בראש הקרן מזה ושתים בראש הקרן השני מזה, ובאמצע הכותל אין שם גפנים אלא בשני זויות הכותל עומדות:

נותנים לו עבודתו - ששה טפחים מכאן וששה טפחים מכאן וזורע שאר הכותל, ואע"פ שאין אורך הכותל ארבע אמות:

ר' יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות וכו' - ר' יוסי לטעמיה דאסר בפרקין דלעיל גבי גת ונקע אם אין שם ד' אמות, והכא קמ"ל דלא תימא דוקא בגת ונקע שסתומים מארבע רוחות הוא דמצריך רבי יוסי ארבע אמות אבל אצל כותל שאינו מוקף מארבע רוחות אימא לא. ואי אשמעינן בהא. [ה"א] בהא מצריך ר' יוסי ארבע אמות משום דיש כאן [ה'] גפנים בין שני קרנות של כותל, אבל גבי גת ונקע שאין שם אלא גפן יחידית אימא לא צריכא. ולעיל כתבנו דאין הלכה כרבי יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

עריס שהוא יוצא מן הכותל וכו':    אית דגרסי עם הכותל. והילך ל' הרמב"ם ז"ל בחבורו שני כותלים הסמוכים זל"ז והגפנים נטועים בזוית ביניהם והעריס יוצא עם הכותלים מתוך הקרן וכלה מרחיק מעיקרי הגפנים כשיעור וזורע במקום הכלה שאין עליו עריס ואע"פ שהזרע מכוון בין שני הכותלים שביניהן העריס הואיל והרחיק כשיעור ה"ז זורע בין הכותלים ע"כ:

ר' יוסי אומר אם אין שם ד"א:    כ' הר"י ז"ל ברוב הספרים גרסי' אם יש שם ד"א וכו'. וכ' עוד פי' זה שפי' ר"ע ז"ל בעריס שהוא יוצא מן הכותל אינו נראה דבמשנה לא נזכר שני קרנות ולא קרחת באמצע ונ"ל דה"פ עריס שהוא יוצא וכו' כלומ' שהעריס נטוע בצד כל הכותל ויציאת העריס הוא עם יציאת הכותל דהיינו הקרן כל שסוף העריס הוא בסוף הכותל בתוך הקרן ושם הוא כלה ואינו ממלא את כל הקרן אלא שנשארו ו"ט וכ"ש כשהוא יותר נותנין לו עבודתו ג"ט כדברי ר"ע וזורע את המותר. ור' יוסי אומר אם אין שם ד"א אסור לזרוע שם כן נ"ל לפרש לפי דברי התלמוד וצ"ל לפ"ז דעריס אע"פ שי"ל דין כרם אינו אוסר ד' אמות ע"כ. וכ' הח' הרש"ש ז"ל מתוך הקרן. כגון שהי' הכותל משך שלו ד' טפחים כדי שיעור מקום כדאי' בירוש' והיתה א' מן הגפנים נטועה שם והד' גפנים יוצאות חוץ לקרן נותנין לו עבודתו ו"ט. וזורע את המותר. דלא חשיב עריס כיון דאין הגדר מושך כל החמש גפנים. אם אין שם ד"א. מקום פנוי הואיל והתחיל העריס עם הכותל אע"ג דלית בי' אלא ד"ט שם גדר עליו ונדונות כולן כעריס מעוקם ונמשכים בהדה ועריס הוא. ור' יוסי ס"ל כריב"ן גבי עריס מעוקם דשיעורא דד"א דעריס מעוקם היינו מקום פנוי כך פי' הראב"ד ז"ל המשנה הזו במס' עדיות ודברים נכונים הם וסוגיא דגמרא ירושלמית אזלא כותיה ור"ש והרא"ש ז"ל פירשוה כך כגון שני כותלים סמוכין זל"ז וחמש גפנים נטועין ביניהן ויוצא מקרן כותל זה ג' גפנים ומקרן כותל זה ב' גפנים. וכלה שהעריס כלה באמצע הכותל ואינו מחזיק כל הכותל וזה צורתו % ואינו נכון דאמרי' לעיל דר' ישמעאל לא יודה לר' יוסי ולדבריהם אמאי לא יודה. ועוד לשון הגמ' ירושלמית והוא שיהא בזוית ד' טפחים משמע דלא משיך כותל אלא ד' טפחים עכ"ל ז"ל אמנם בפי' הר"ש ז"ל שבידינו אין כתוב שני כותלים רק כלשון שהעתיק ר"ע ז"ל:


פירושים נוספים