תפארת ישראל על כלאים ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · תפארת ישראל · על כלאים · ו · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכין[עריכה]

משנה א[עריכה]

איזהו עריס:    עריס. הן גפנים מודלין ושוכבים ע"ג גדר או ע"ג כותל וחריץ. כע"ג מטה ועריסה. ופליגי ב"ש וב"ה לקמן בהרחקתו. ולהכי בעי איזהו עריס דפליגי בה:

נותנין לו עבודתו ד' אמות:    אפילו לב"ה פ"ד מ"ה. דצריך ב' שורות. התם דוקא באינן מודלין:

ובית הלל אומרים מן הגדר לשדה:    דצריך להרחיק ד"א גם מהגדר שמודלות עליו. ואפילו לאחורי הגדר:

אמר רבי יוחנן בן נורי טועים כל האומרים כן:    ר"ל טעו בשמועתן. שמעו דב"ה מצרכי ד"א בין גדר לשדה וסברו משום דלב"ה עריס חמור וסגי בשורה א'. ולא היא. אלא ה"ק ב"ה אם יש וכו':

אלא אם יש שם ד' אמות מעיקר גפנים ולגדר:    ר"ל סגי בשמרחיק מהגפנים ו"ט. מדאין דינן כעריס. והר"ב פי' שבמרוחקת השורה ד"א מהכותל מותר לזרוע בין השורה להגדר. ע"כ צ"ל דכוונת רבינו שמותר לזרוע שם נגד הרווח שבין גפן לגפן. במקום שאין הגפן מסכך על הזרע שתחתיו. דאל"כ הרי נאסר [כפ"ז מ"ד]. א"נ נ"ל דהר"ב ס"ל דלריב"נ לא מיירי שמודלין הגפנים על הגדר. דא"כ אף ביש ד"א בין גפנים לגדר אסור לזרוע ביניהם תחת הגפנים כפ"ז מ"ג:

נותנין לו את עבודתו וזורע את המותר:    דבאין ד"א בין גדר לגפנים אסור לזרוע שם. דמדהמקום צר ה"ל כגת ונקע פ"ה מ"ג. [כ"כ הר"ב ולשיטתיה אזיל דס"ל דריב"נ לא ס"ל חומרא בעריס טפי מבשאר שורה של גפנים. מיהו לדברינו לעיל דריב"נ נמי מודה בחומרא בעריס. י"ל פשוט דכשמקורבין תוך ד"א לכותל אז מחשבו לעריס דהו"ל ככם דצריך להרחיק ממנו הזרע ד"א]:

ובמה היא עבודת הגפן ששה טפחים לכל רוח:    לאו דברי ריב"נ היא. דא"כ הרי קיי"ל כרע"ק מחבירו. אלא ד"ה היא. ולהכי הכי קיי"ל:

משנה ב[עריכה]

עריס שהוא יוצא מן המדרגה:    מדריגה הוא תל גבוה שגפנים נטועים עליו ומונחים על עריס של קנים שבולט מראש התל ומסכך ע"ג שדה שלמטה. ונ"ל דה"ה בהיו הגפנים עומדים בארץ במישור וראשן מונח על עריס. אם יכול ללקט הענבים כשעומד בארץ צריך להרחיק מקצה העריס ד"א. רק נקט שעומדין במדריגה משום סיפא שאינו יכול ללוקטן כשעומד בארץ. וזה שייך רק בעומדים במדריגה דרק בכה"ג נוכל לומר שגובה התל מצטרף לההרחק:

רבי אליעזר בן יעקב אומר אם עומד בארץ ובוצר את כולו הרי זה אוסר ארבע אמות בשדה:    דבכה"ג רואין כאילו העריס הסוכך. נטוע למטה ומרחיק מכנגדו ד"א. מיהו בדיעבד אינו אוסר רק ו"ט. כך כ' הר"ב אבל לרמב"ם אסור בדיעבד:

ואם לאו אינו אוסר אלא כנגדו:    למטה. אבל חוצה לה מותר אפילו תוך ד"א מעיקר הגפנים. דגובה התל מצטרף לההרחק:

רבי אליעזר אומר אף הנוטע אחת:    שורה א' גפנים:

אם גבוה:    המדריגה:

מן הארץ עשרה טפחים אינה מצטרפת עמה ואם לאו הרי זו מצטרפת עמה:    וצריך ד"א ככרם. ואילה"ק הרי בכה"ג אפילו נדון ב' השורות כאילו עומד על קרקע שוה. הרי אין מרוחקים זה מזה רק י"ט והרי כל שאין בין גפן לגפן ד"א לא מיחשבה השורה ככרם [כפ"ה מ"ב]. י"ל ה"ק דהי"ט של גובה הגדר מצטרפין להד' אמות שצריך להמרחק שבין ב' השורות:

משנה ג[עריכה]

המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות:    קנים ארוגים שתי וערב קודם שהשכיב הגפנים עליהן נקרא אפיפירות ואח"כ נקרא עריס:

לא יביא זרע אל תחת המותר:    אף שאין שם הזמורות:

ואם הלך החדש:    שגדלו השריגים ומלאו האפיפירות:

אסור:    מה שנזרע תחת המותר. אף שלא הוסיף חלק ר' אחר שהלך החדש קנסוהו. והר"ב כתב דדוקא כשהוסיף חלק ר' נאסר. וק' א"כ פשיטא. ותו א"כ תחת עץ מאכל בסיפא נמי:

וכן המדלה על מקצת אילן סרק:    דינו כאפיפירות לאסור תחת המותר:

משנה ד[עריכה]

המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל מותר להביא זרע אל תחת המותר:    דלא בטל לגבי גפן:

ואם הלך החדש יחזירנו:    יחזיר הענפים לצד אחר קודם שיוסיף חלק ר' והזרע מותר. אבל באילן סרק אף שלא הוסיף חלק ר' אסור ואינו מועיל שיחזיר:

והעלהו משם לבית המגנייה והראהו גפן שהוא מודלה על מקצת הקורה וסדן של שקמה:    שתאנים מדבריות גדלין בו. ולא חשיב כאילן מאכל. וסדן של שקמה היינו קודם שנכרת ממחובר. אבל אחר שנכרת ממחובר נקרא קורה. וכאן מיירי שהיו כמה קורות כרותות מונחות על הסדן שהוא מחובר עדיין. והגפן מודלה על מקצת הסדן ועל מקצת א' מהקורות [כך פי' רבא"ו]:

ובו קורות הרבה:    שנגעו באלה. אבל אין גפן מודלה עליהן:

אמר לו תחת הקורה זו אסור:    אף שהגפן מודלה רק על מקצתה. אפ"ה גם תחת המותר אסור:

והשאר מותר:    ר"ל תחת הקורות שאין הגפן מודלה עליהן מותר אף שנגעו כולן אהדדי דעכ"פ כל ענף הו"ל כאילן בפ"ע:

משנה ה[עריכה]

רבי מאיר אומר הכל אילן סרק חוץ מן הזית והתאנה:    דחשובים ולא בטלי:

משנה ו[עריכה]

פסקי עריס:    מפרש ואזיל:

שמנה אמות ועוד:    ר"ל ועוד מעט. והוא טפח של ד' גודלים:

וכל מדות שאמרו חכמים:    באמות. אבל במדות אשכחינן ועוד. בפ"ז דמנחות מ"ב ופ"ד דתרומות מ"ז וכירושלמי הכא [וצ"ע לפע"ד תוס' פסחים דף מ"ח ב' דמדלא מקשי ירושלמי נמי מהא ש"מ דל"ג התם ועוד]:

בכרם:    ל"ג ליה לפי ירושלמי הנ"ל:

עריס שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן וה' גפנים מכאן:    שהיה תחילה שורה של י"א גפנים. וניטל הגפן האמצעי. ונעשו ב' עריסין דאין עריס פחות מה' גפנים:

אם יש שם:    בין ב' העריסין:

ח' אמות לא יביא זרע לשם:    כלעיל פ"ד מ"ח:

נותנין לו כדי עבודתו:    לר"י בן נורי במ"א. סגי להרחיק ו"ט. ולת"ק שם רשאי לזרוע רק הועוד. דאף דלדידי' עריס ככרם. לאו לגמרי ככרם הוה. דקרחת הכרם צריך טז"א. ופסקי עריס סגי בח"א. וכמו כן הזורע ד"א בכרם מקדש. ובמותר פסקי עריס מו' טפחים ואילך לא מקדש:

משנה ז[עריכה]

עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה:    ר"ל ב' כתלים סמוכין זל"ז כמין גאם. וה' גפנים נטועים בזוית כזה * ור"ש פי' שהכותל ישר. וג' גפנים עומדים בקצה זה של כותל וב' בקצה השני. מיהו לשון "וכלה". משמע טפי כרמב"ם. דהיינו שבזוית מתאחדים וכלים ב' השורות. ואפשר עוד דמלת וכלה לא קאי אקצה כל שורה שכנגד הזוית. אלא אב' קצוות האחרות. שכל א' מהן כלה באמצע הכותל. וקמ"ל כרמב"ם [עי' סי' ל"ו] שאעפ"כ מותר לזרוע רווח הנשאר סמוך לכותל דהיינו בין ב' הכתלים:

נותנין לו עבודתו:    ו"ט:

וזורע את המותר:    לרמב"ם אפי' בין ב' הכתלים. ולהר"ש אפילו אין אורך הכותל המפסיק בין הגפנים ד"א:

ר' יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם:    לטעמיה פ"ה מ"ד דאף שנדונם כגפן יחידית הכותל מצרפן להחשב ככרם. כמו דהתם הגומא מצרפן עם הירק:

משנה ח[עריכה]

הקנים היוצאים מן העריס וחס עליהם לפסקן:    ולא כדי שיהלך עליהן החדש:

כנגדן:    מתחת:

מותר:    דלא דמי לאפיפירות. דהתם עשאן שיהלך עליהן החדש. ואפ"ה קמ"ל הכא. דאף שאין העריס גדל מהקרקע כאילן תאנה וסדן שקמ' [במ"ד] אפ"ה בעשאו שיהלך עליו החדש אסור לכתחילה:

משנה ט[עריכה]

הפרח היוצא מן העריס:    שגדל הגפן ופרח מהלאה לעריס:

רואין אותו כאילו מטוטלת:    זענקבלייא של הבונים שמורידים בחבל לראות אם החומה ישרה:

אסור:    ואפי' ביצא הפרח חוץ לעבודת הגזע. דתוך ד"א מן הגזע. הרי אפי' אין שם פרח אסור:

וכן בדלית:    גפן יחידית המודלית ע"ג כותל. ופרחה חוץ לעבודתה. אף שפרח רק מיחידי ולא מעריס שהוא ככרם:

המותח זמורה מאילן לאילן תחתיה אסור:    ובהוסיף ר' גם בדיעבד אסור [כפ"ז מ"ז]:

ספקה בחבל:    שלא היה הזמורה מגיע לאילן וקשר זמורה בחבל:

או בגמי:    באסט:

עשאה כדי שיהלך עליו החדש אסור:    דהו"ל כאפיפירות [לעיל מ"ג]:

בועז[עריכה]

הלכתא גבירתא[עריכה]