משנה כלאים ו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ו · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

פסקי עריס, שמונה אמות ועוד.

וכל מדות שאמרו חכמים בכרם, אין בהם ועוד, חוץ מפסקי עריס.

אלו הן פסקי עריס?

עריס שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן וחמש גפנים מכאן.

אם יש שם שמונה אמות, לא יביא זרע לשם.

שמונה אמות ועוד, נותנין לו כדי עבודתו, וזורע את המותר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

פִּסְקֵי עָרִיס, שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְעוֹד.

וְכָל מִדּוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בַּכֶּרֶם, אֵין בָּהֶם "וְעוֹד", חוּץ מִפִּסְקֵי עָרִיס.

אֵילוּ הֵן פִּסְקֵי עָרִיס?

עָרִיס שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ, וְנִשְׁתַּיְּרוּ בּוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן וְחָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן;
אִם יֵשׁ שָׁם שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְעוֹד, נוֹתְנִין לוֹ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.

נוסח הרמב"ם

פסקי עריס שמונה אמות ועוד כל מדות שאמרו חכמים בכרם אין בהן ועוד חוץ מפסקי עריס ואלו הן פסקי עריס עריס שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מיכן וחמש גפנים מיכן אם יש שם שמונה אמות לא יביא זרע לשם שמונה אמות ועוד נותנין לו עבודתו וזורע את המותר.

פירוש הרמב"ם

ועוד כל שהוא בארו בגמ' שיעור זה הנוסף שהוא חלק מששים חלק באמה והוא עשירית טפח ושיעור טפח הנזכר בכל המשנה והגמ' ובו יהיה השיעור תמיד הוא ד' אצבעות בגודל או שש באצבע אשר תחת הגודל וב' השיעורים שוין ובגמרא יתבאר כל זה ועבודתו הוא ו' טפחים לזו השורה וששה לזו שכנגדה וכבר הקדמנו לך פעמים רבות שדין השורה של ה' גפנים כדין גפן יחידית לפי שאינה כרם אבל עבודתה ששה טפחים וכן כשיהיו שתי שורות בלבד זו כנגד זו וביניהם ח' אמות מותר לו לזרוע ביניהם כמו שנתבאר בסוף פרק רביעי וזה הדין בעצמו נדון בשתי שורות אלו כשיהיו עריס אבל הוא צריך לשמונה ועוד ואז יהיה מותר לו לזרוע ביניהם לאחר שירחיק אמה מכל שורה מהם כמו שבארנו:

פירוש רבינו שמשון

פסקי עריס. מפרש בסיפא:

ועוד. קתני בתוספתא (שם) וכמה ועוד אחד מששה באמה ומפרש בירושלמי (הל' ד) טפח:

שהרב באמצעו. כגון שנטע י"א גפנים בצד הגדר וחרב גפן האמצעית ונעשו ב' עריסין:

ח' אמות ועוד נותנים לו עבודתו. לר' יוחנן בן נורי (הוא) דלא חשיב עריס כרם נותנין ו' טפחים לזה וו' טפחים לזה וזורע את המותר ולמאן דחשיב ליה כרם אין יכול לזרוע אלא ההוא ועוד דשמעינן מינה דאפילו מאן דחשיב ליה כרם לאו לכל מילי מדלא בעי בפסקי עריס ט"ז אמה כקרחת הכרם ועוד דהזורע ארבע אמות מקדש והזורע מותר פסקי עריס מו' טפחים ואילך לא מקדש כדתנן לקמן (פ"ז משנה ג):

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

פסקי עריס - מפרש לה ואזיל:

שמונה אמות ועוד - כלומר מוסיף עוד על שמונה אמות דבר מועט והיא ששית אמה דהיינו טפח ט:

שחרב מאמצעו - כגון שנטע י"א גפנים בצד הגדר וחרב גפן האמצעי ונעשו שתי עריסין, שאין עריס פחות מחמש גפנים:

שמונה אמות ועוד נותנין לו עבודתו - לר' יוחנן בן נורי דלא חשיב עריס כרם נותן ששה טפחים לזה וששה טפחים לזה וזורע את המותר, ולמאן דחשיב ליה כרם צריך שיתן ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ואינו יכול לזרוע אלא אותו ועוד. מיהו אפילו מאן דחשיב עריס כרם לאו לכל מילי, מדלא בעי בפסקי עריס ט"ז אמה כמו בקרחת הכרם, ועוד דהזורע ד' אמות בכרם מקדש והזורע מותר פסקי עריס מששה טפחים ואילך לא מקדש כדלקמן [פ"ז מ"ג]:

פירוש תוספות יום טוב

ועוד .פירש הר"ב טפח. לשון הרמב"ם ושיעור טפח הנזכר בכל המשנה בכל הש"ס ובו יהיה השיעור תמיד. הוא ארבע אצבעות בגודל או שש באצבע אשר תחת הגודל ושני השיעורים שוים. ודין מותר פסקי עריס שזכר הר"ב כדלקמן הוא בפרק ז משנה ג:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על הברטנורא) לשון הר"מ ושיעור טפח הנזכר בכל הש"ס ובו יהיה השיעור תמיד. הוא ד' אצבעות בגודל או שש באצבע אשר תחת הגודל ושני השעורים שוין:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

פסקי עריס וכו':    ברמב"ם שם פי' דועוד היינו א' מששים באמה ונראה שכך היתה גרסתו בתוספתא וכן פי' ג"כ במשנה. וגם בפי' הר"ש ז"ל הגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל וכמה ועוד אחד מששים באמה ומפ' בירו' עשירית טפח ע"כ:

וכל מדות שאמרו חכמים בכרם אין בהם ועוד חוץ מפסקי עריס:    ובירוש' פריך אמאי תנא בכרם ולא תנא כל מדות שנתנו חכמים אין בהם ועוד. דאי משום דתנינן פ"ד דתרומות ר' יהושע אומר במאה ועוד. ועוד זה אין לו שיעור. ר' יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדמע. יש לדחות דתמן למדות וכאן לאמות. ואי משום דתנינן במנחות פ' התודה עשרת קבין ירושלמיות שהן ששה עשרונות ועדויין התם נמי למדות וכאן לאמות ולעולם איבעיא לן למה תני בכרם. ומשני משום דתנינן בעירובין פ"ב הגנה והקרפף שהן ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים ותני יש כאן דבר מועט ולא יכלו חכמים לעמוד עליו שאין ממנו לעשות רצועה להקיף ממנו ד' רוחות אלמא דאיכא ועוד באמות. ומש"ה תני במתני' בכרם למעוטי האי דעירובין:

אלו הן פסקי עריס עריס שחרב מאמצעו:    ירושלמי לא שנא בין שבנה גדר ואח"כ נטע אחת עשרה גפניס בין שנטע אחת עשרה גפנים ואח"כ בנה גדר ואח"כ נפסקה האמצעית יש כאן עריס ויש כאן פסקי עריס. ואם חרב הגדר ואין בו עשרה אין כאן עריס ולא פסקי עריס חזר ובנאו חזר עריס למקומו ודכוותה חזרו פסקי עריס למקומן:

בפי' ר"ע ז"ל. אינו יכול לזרוע אלא אותו ועוד. כ' עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה אלא א"צ להרחיק אלא ששה טפחים בלבד כיון שיש כאן ח' אמות ועוד ע"כ:


פירושים נוספים