משנה יומא ו ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ו · משנה ז | >>

[עריכה]

בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין.

קרען והוציא את אימוריהן, נתנן במגיס והקטירן על גבי המזבח.

קלען במקלעות והוציאן ^טז לבית השריפה.

ומאימתי מטמאין בגדים? משיצאו חוץ ^יז לחומת העזרה.

רבי שמעון אומר: משיצת האור ברובן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בָּא לוֹ אֵצֶל פָּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין.

קְרָעָן וְהוֹצִיא אֶת אֵמוּרֵיהֶן,

נְתָנָן בַּמָּגִיס וְהִקְטִירָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת וְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

וּמֵאֵימָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים?

מִשֶּׁיֵּצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

מִשֶּׁיַּצִּית [נ"א: מִשֶּׁיִּצַּת] הָאוּר בְּרֻבָּן.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

בא לו - אצל הפר, ואצל שעיר הנשרפים -

קרען -

והוציא - את אימוריהן,

ונתנן - במגס,

והקטירן - על גבי המזבח.

קלען - במקלעות,

והוציאן - לבית השריפה.

מאמתי מטמאין בגדים?

משיצאו - לחומת העזרה.

רבי שמעון אומר:

משיצת האור - ברובן.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

קלען במקלעות - פירוש שירים חתיכות הבשר בכללן בלי הפשטה, לאומרו יתברך "את עורותם ואת בשרם"(ויקרא טז, כז), ולשון התורה "והשורף אותם יכבס בגדיו"(ויקרא טז, כח).

ואין הלכה כרבי שמעון:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בא לו - אחר שמסר כהן גדול השעיר המשתלח למשלח, בא לו אצל פר ושעיר העומדים לישרף, וקרען והוציא אימוריהן:

ונתנם במגיס - בקערה של כלי שרת:

והקטירם - אי אפשר לומר שהיה מקטירן עכשיו, דהא בבגדי לבן הוא לבוש ועדיין עליו לקרות הפרשה בבגדי לבן ^יד. אלא הכי קאמר, נתנם במגיס כדי להקטירן אחר כך כשיגיע זמנן לאחר שיטבול וילבש בגדי זהב:

קלען במקלות - כמין קליעה ^טו, ושלמים הם עם עורותם ובשרם ופרשם אלא שנקרע כרסם להוציא אימוריהן:

והוציאן לבית השריפה - חוץ לירושלים:

ומאימתי מטמאין בגדים - העסוקין בהם, כדכתיב (ויקרא טז) והשורף אותם יכבס בגדיו:

רבי שמעון אומר כו' - ואין הלכה כרבי שמעון:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

[במגיס. פירש הר"ב בקערה. ועיין בפירושו לסוף פ"ה דפסחים]:

והקטירן. כתב הר"ב א"א לומר שהיה מקטירן עכשיו כו' ועדיין עליו לקרות הפרשה בבגדי לבן. וכן לשון רש"י ולאו דוקא כו'. וזה שהאריך רש"י וכתב ואח"כ יטבול וילבש בגדי זהב לאילו ואיל העם. ויטבול שניה להוציא כף ומחתה. ויטבול שלישית למוספים ואימורי חטאות הללו כו' כדקתני בפרקין דלקמן וכו' ועיין שם:

קלען במקלעות. [והר"ב העתיק קלען במקלות כגירסת הירושלמי ומה שפירש הר"ב כמין קליעה] מסיים רש"י ז"ל ארבעה בני אדם נושאים ב' מוטות שנים לפנים שנים לאחור. ומהלכים מוט אצל מוט הפר והשעיר נתונים עליהם מורכבין זה על זה וכופפין זה תחת זה כמין קליעה ושלמים וכו'. ואולי השמטת סופר הוא בדברי הר"ב שהשמיט ממלת קליעה עד מלת קליעה:

והוציאן לבית השריפה. לשון הרמב"ם פרק ג' מהלכות עי"כ ומשלחן ביד אחרים להוציאן לבית השריפה ע"כ. ומעשה זה נמי לא עכשיו היה ומיהו בשעת הקריאה היה בפרק דלקמן ועיין במשנה דלקמן:

משיצאו חוץ לחומת העזרה. דכתיב (ויקרא טז כז) יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו. ולהלן ילפינן לפר ושעיר שיהיו נשרפין חוץ לג' מחנות כפר העלם דבר. א"כ למה נאמר כאן מחוץ למחנה דמשמע מחנה אחת אלא לומר לך כיון שיצא חוץ למחנה אחת מטמאים בגדים והיינו חוץ לעזרה. והר הבית הוא מחנה שניה. וירושלים מחנה שלישית כמפורש משנה ח' פרק קמא דכלים. ור' שמעון אצטריך האי מחוץ למחנה למילף מפרה אדומה דמה להלן דכתיב נמי בה אל מחוץ למחנה ושריפתה במזרח ירושלים דכתיב בה אל נוכח פני אהל מועד ופתח האהל במזרח הוה אף כאן שריפתם במזרחה של ירושלים ורבנן סברי דנשרפין לצפונה של ירושלים שכל מעשה חטאת בצפון. גמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יד) (על הברטנורא) ואח"כ יטבול וילבש בגדי זהב לאילו ואיל העם. ויטבול שניה להוציא כף ומחתה ויטבול שלישית למוספים ואימורי חטאות הללו כו'. רש"י:

(טו) (על הברטנורא) מסיים רש"י, ד' ב"א נושאים ב' מוטות ב' לפנים ב' לאחור ומהלכים מוט אצל מוט הפר והשעיר נתונים עליהם מורכבין זע"ז וכפופין זה תחת זה כמין קליעה:

(טז) (על המשנה) והוציאן. ומשלחן ביד אחרים להוציאן לבית השריפה. הר"מ:

(יז) (על המשנה) חוץ. דכתיב יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו. ולהלן ילפינן לפר ושעיר שיהיו נשרפין חוץ לג' מחנות כפר העלם דבר. א"כ למה נאמר מחוץ למחנה דמשמע מחנה אחת. אלא לומר לך כיון שיצא חוץ למחנה אחת מממאים בגדים והיינו חוץ לעזרה והר הבית הוא מחנה שניה וירושלים מחנ' שלישית. ור"ש איצטריך האי מחוץ למחנה למילף מפרה אדומה, דמה להלן דכתיב נמי בה אל מחוץ למחנה ושריפתה במזרח ירושלים, דכתיב בה אל נוכח פני אוהל מועד ופתח האהל במזרח הוה, אף כאן שריפתם במזרחה של ירושלים ורבנן סברי דנשרפין לצפונה של ירושלים שכל מעשה חטאת בצפון גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בא לו אצל פר ושעיר וכו': חזר לו התנא לסדרו הראשון שמסדר עבודות כ"ג רש"י ז"ל: ובירוש' אנן תנינן בא לו אצל הפר ושעיר הנשרפים אית תנויי תני בא לי כ"ג לקרות א"ר חנניא קרא מסייע למתני' והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו מה כתיב אחריו ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת:

והקטירן: נתנם במגס כדי להקטירן וכן נמי פירשתי והקטירן דבפסחים ס"פ תמיד נשחט כדכתבי' התם:

קלען כמקלעות: כתב הר"מ דילונזאנו ז"ל בגמרא וירושלמי וב' נכ"י במקלות וכן בסדר עבודה לרי"צ גיאת ע"כ: ובברייתא יליף דהשורפם לא היה מנתחן נתוח בשר עולה אחר הפשט העור אלא עור ע"ג בשר מנתח ושורף ואינו מפשיט:

משיצא חוץ לחומת: ה"ר יהוסף ז"ל מחק מלת חוץ וביד שם פ"ה דהלכות פרה אדומה סימן ה'. ובגמ' בברייתא נפקא לן מחוץ למחנה יתרא דכתיב גבי פר יה"כ דחוץ לשלש מחנות דהיינו עזרה והר הבית וירושלם נשרפים כדילפי' בהקשא דועשה לפר כאשר עשה וכו' דלא נאמר האי חוץ למחנה אלא ללמד על טומאת בגדי' הכתובה אחריה והשורף אותם יכבס בגדיו ולומר לך כיון שיצא חוץ למחנה אחת דהיינו חוץ לחומת העזרה מטמאין בגדים ואף של פר כהן משיח מכאן למד ולדידהו שריפתם בצפונה של ירושלם שכל מעשה חטאת בצפון או בבית הדשן כר' יוסי ור"ש דפליג ואמר משיוצת האור ברובן דריש לאל מחוץ למחנה לג"ש מפרה אדומה מה להלן במזרחה של ירושלם דכתיב בה אל נכח פני אהל מועד אף כאן במזרחה של ירושלם ומה כאן גבי פרים הנשרפין חוץ לשלש מחנות אף שחיטת פרה אדומה חוץ לשלש מחנות: