משנה יבמות ו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ו · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

כהן הדיוט לא ישא איילונית, אלא אם כן יש לו אשה ובניםיט.

רבי יהודה אומר, אף על פי שיש לו אשה ובנים, לא ישא איילונית, שהיא זונה כ האמורה בתורה.

וחכמים אומרים, אין זונה אלא גיורת ומשוחררת כא ושנבעלה בעילת זנות.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כֹּהֵן הֶדְיוֹט לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית,

אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים,
לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית,
שֶׁהִיא זוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין זוֹנָה אֶלָּא גִּיּוֹרֶת, וּמְשֻׁחְרֶרֶת, וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת:

נוסח הרמב"ם

כוהן הדיוט לא יישא את האיילונית אלא אם כן יש לו אישה ובנים רבי יהודה אומר אף על פי שיש לו אישה ובנים לא יישא את האיילונית שהיא זונה (ויקרא כא ז ויקרא כא יד) האמורה בתורה וחכמים אומרין אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות.


פירוש הרמב"ם

כהן הדיוט לא ישא אילונית כו': אין הפרש בין כהן לישראל במצות פו"ר ולפיכך אינו מותר לישראל ולא לכהן ולא ללוי לישא את האילונית אא"כ יש לו אשה ובנים והאי דנקט כהן הדיוט לאשמועינן מחלוקת רבי יהודה שאינו מתיר לו בשום פנים ובעילת זנות היא שתבעל בעילה שהיא בכרת או במלקות דאורייתא או בעשה דאורייתא בין שתהיה באונס בין ברצון נעשית זונה כמו שנקדם בזה הפרק (הלכה ב) אבל ישראל כשבא על מי שאינה אשת איש ולא משאר עריות ולא מחייבי לאוין לא נעשית זונה ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כהן הדיוט לא ישא אילונית וכו' - והוא הדין לישראל. יח ולא נקט כהן אלא משום פלוגתא דרבי יהודה דאמר דכהן אפילו יש לו אשה ובנים לא ישא אילונית, מה שאין כן בישראל. ואין הלכה כר' יהודה:

ושנבעלה בעילת זנות - כגון חייבי לאוין או חייבי עשה, כב וכל שכן חייבי כריתות ומיתות בית דין. אבל הבא על הפנויה לא עשאה זונה:

פירוש תוספות יום טוב

כהן הדיוט לא ישא אילונית. [* וסימניה פירש' הר"ב בפרק קמא משנה א'] וכתב הר"ב ה"ה לישראל דמידי הוא טעמא אלא משום שאינה בת בנים. ישראל לא מפקדי אפריה ורביה [בתמיהה] גמרא. ועוד הא תנן לקמן לא יבטל כו' ועיין במשנה ג' פ"ד דסוטה דה"ה זקנה ושאינה ראויה לילד:

אלא אם כן יש לו אשה ובנים. או אשה לפרות ולרבות עמה או בנים קתני. רמב"ם פרק ט"ו מהלכות אישות. [ *ובנים דקתני היינו שקיים בהם מצות פריה ורביה וכ"כ הרמב"ם ועיין במשנה דלקמן]. רבי יהודה אומר וכו' שהיא זונה. דכתיב (הושע ד') הזנו ולא יפרוצו כל ביאה שאין בה פירצה [פי' גידול בנים] אינה אלא בעילת זנות. גמרא. [* וכתבו התוספות וז"ל קטנה אתיא לכלל פרצה לכשתתגדל ולא ממעט אלא היכא דלא אתיא לעולם לכלל פרצה ע"כ]:

גיורת ומשוחררת. לפי שהעובדי כוכבים שטופי זימה הן ובניהם ילדי זנונים המה ולפיכך סתם תנן אע"פ שלא נבעלה אפילו פחותה מבת שלש ויום א' הרמב"ם והרא"ש. ועיין מ"ה פ"ז והא דהוצרכו ב"ד של חשמונאי לגזור משום זנות כמ"ש במשנה ד' פ"ק דשבת היינו קודם שנתגיירה דלא שייך בה קיחה וחלול:

ושנבעלה בעילת זנות. כתב הר"ב כגון חייבי לאוין או חייבי עשה. פירוש חייבי עשה ג' הן מצרי ואדומי ראשון ושני דאתיין מכלל עשה. דדור שלישי יבא. וכן בעולה לכ"ג אתיא מכלל עשה דבבתוליה יקח ולאו הבא מכלל עשה עשה אבל הרמב"ם בפי"ח מה' א"ב ביאר שאין חייבי לאוין ועשה עושין זונה אלא השוים בכל וקחשיב נמי חלל וטעמא דהכי תניא בברייתא בהדי חייבי לאוין ועשה אבל בפירושו למשנה ו' פרק ד' דקידושין תמה על הברייתא שמנאה חלל בכלל הפוסלים לכהונה ואמר דאי משום זונה אמרינן לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין כמ"ש בפירש הר"ב שם משנה ד' ומשום כך ג"כ א"א שיהא משום חללה כיון שאינה אסורה לו ואין חללה אלא מאיסורי כהונה. ואין לומר שזה שפוסלה הוא כשבא עליה שלא לשם אישות שהרי אמרו כל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנותו ובת חלל אי אתה נושא א"כ אלמנותו שהיא הנשואה לו ג"כ אי אתה נושא. עכ"ד. ואעפ"כ לא זז מלכתוב בכלל זונה הנבעלת לחלל בחיבורו פי"ח מה' א"ב לפי שלא ראה לדחות ברייתא שחשבה חלל בהדי הפסולים מהכהונה ומפרשיו לא הביאו דברים הללו אבל בסמוך אכתוב טעם פסול החלל מטעם אחר לא משום זונה ולא משום חללה. ותחלה אני אומר דאהא דסברי הרמב"ם והר'"ב דזונה מחייבי לאוין וחייבי עשה דיש לתמוה ממתני' ב' דלא חשיב אלא חייבי כריתות ופסולי כהונה ומיהו לקמן פ"ז משנה ה' חשיב נמי שאינן ראוין לבא בקהל שפוסלין מן התרומה וה"ה לכהונה מק"ו דגרושה כמו שכתבתי שם משנה ד' אבל הראב"ד והתוספות והרא"ש סוברין דאין זונה אלא מחייבי כריתות או נכרי ועבד שאין תופסין בהן קדושין ונ"ל שיש להם ראיה מהמשנה דלעיל דלא חשיב לחייבי לאוין ועשה והא דחשיב פסולי כהונה היינו לעשות חללה ולא לעשות זונה וכמ"ש לעיל הרמב"ם ואע"ג דממתניתין דפ"ז מוכח דפסולים לתרומה ולכהונה לאו משום דעשאה זונה אלא גזירת הכתוב מובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לזר לה כו' וזוהי דעת הראב"ד בהשגות בהדיא. ולפיכך לא נשנו לעיל משום דהיא עצמה לא נעשית לא זונה ולא חללה ולעיל בהכי הוא דאיירינן ולא בפסול מתרומה וכהונה אלא באיסור זונה וחללה בלבד. ומפני משנה זו דלעיל דחו הברייתא ששנאה חייבי לאוין ועשה בכלל הפוסלים לכהונה שכתב הב"י טוא"ה סימן ו' שאינו יודע היאך אפשר לדחותה ועוד דהם מפרשים הברייתא דלאו משום פסול זנות נגעו בה אלא משום דגזירת הכתוב דובת כהן ולא נדחית כלל וכבר כתב המגיד להראב"ד שסובר דחלל אע"ג דלאו בעילת איסור היא פוסלה מן הכהונה ועושה חללה דמקיש זרעו לו שגם הזרע עושה חללה ע"כ. ואני אומר שאפשר שמפרשים הברייתא דפסלוה לא מטעם זנות ולא מטעם חללה אלא מטעם גזירת הכתוב ובת כהן וגו' כי תהיה לאיש זר כלומר שיש זרות בביאתו וכל איסורי לאוין זרים הם בביאתן. וגם החלל קרוי זר כיון שנעשה זרות ע"י ביאתו בזרע שיבא ממנו וזוהי הפסול לה כלומר שיש צד פסול כמו שזכרנו. ואם נפשך לומר דחלל עושה חללה מן ההיקש שזכר המגיד כ"ש דניחא טפי ומ"מ באיסור לאוין אינך צריך לאיסור זונה כלל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יח) (על הברטנורא) דמידי הוא טעמא אלא משום שאינה בת בנים ישראל לא מפקדו אפריה ורביה. גמרא. וה"ה זקנה ושאינה ראויה לילד:

(יט) (על המשנה) אשה כו'. או אשה לפרות ולרבות עמה או בנים שקיים בהם פו"ר. הר"מ:

(כ) (על המשנה) זונה. דכתיב הזנו ולא יפרוצו, כל ביאה שאין בה פירצה פירוש גידול בנים אינה אלא זנות. וכתבו התוספ' קטנה אתיא לכלל פירצה לכשתגדל ולא ממעט אלא היכא דלא אתיא לעולם לכלל פרצה:

(כא) (על המשנה) גיורת ומשוחררת. לפי שהעובדי גלולים שטופי זמה היו ובניהם ילדי זנונים היו ולפיכך סתם תנן אע"פ שלא נבעלה אפילו פחותה מבת ג' שנים ויום אחד. הר"מ והרא"ש. והא דהוצרכו ב"ד של חשמונאי לגזור משום זנות כמ"ש בפ"ק דשבת היינו קודם שנתגיירה דלא שייך בה קיחה וחילול:

(כב) (על הברטנורא) פירוש חייבי עשה ג' הן מצרי ואדומי ראשון ושני דאתיין מכלל עשה דדור שלישי יבא. וכן בעילה לכהן גדול אתיא מכלל עשה דבבתוליה יקח ולאו הבא מכלל עשה עשה. אבל הר"מ ביאר שאין חייבי לאוין ועשין עושין זונה אלא השוים בכל וחשיב נמי חלל ויש לתמוה על הר"מ והר"ב ממ"ב דלא חשיב אלא חייבי כריתות ופסולי בהונה (ועפ"ז מ"ה). והר"א ותוספ' והרא"ש סוברים דאין זונה אלא מחייבי כריתות או בותי ועבד שאין בהן קדושין. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כהן הדיוט לא ישא כו':    ביד פט"ו דהלכות אישות סי' ז' ובפי"ז דהל' איסורי ביאה סי' ג' וספ"ז דהלכות תרומות:

אא"כ יש לו אשה ובנים:    פי' או בנים ולשון הרמב"ם ז"ל שם פט"ו לא ישא אדם עקרה וזקנה ואילונית וקטנה שאינה ראויה לילד אא"כ קיים מצות פריה ורביה או שהיתה לו אשה אחרת לפרות ולרבות ממנה ע"כ:

וחכ"א אין זונה כו':    תוס' פ' אין מעמידין (עבודה זרה דף ל"ו) ואיתא בת"כ פ"א דפרשה אמור:

תפארת ישראל

יכין

כהן הדיוט לא ישא אילונית:    סימניה מפורשין פ"א סי' י"ב. וה"ה לישראל רק נקט כהן משום ר"י דס"ל דכהן אפילו יש לו בנים לא ישאנה:

אלא אם כן יש לו אשה ובנים:    או או [וברש"י ל"ג אשה]:

ושנבעלה בעילת זנות:    מאדם שאסורה להנשא לו באיסור השוה בכל, או שנבעלת מחלל או מעכו"ם. וכן הגיורת אסורה לכהן. אבל נדה שנבעלה לא נעשית זונה [(שו"ע אה"ע ו, ח)]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים