משנה חגיגה א ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת חגיגה · פרק א · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי שמעון בן מנסיא אומר: איזהו מעוות יט שאינו יכול לתקון? זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר.

אם תאמר בגונב וגוזל, יכול הוא להחזירו ויתקן.

רבי שמעון בן יוחאי אומר: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות, ואיזה? זה תלמיד חכם הפורש מן התורה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר:

אֵיזֶהוּ מְעֻוָּת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְקֹן?
זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה, וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה מַמְזֵר.
אִם תֹּאמַר בְּגוֹנֵב וְגוֹזֵל,
יָכוֹל הוּא לְהַחֲזִירוֹ וִיתַקֵּן.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר:
אֵין קוֹרִין מְעֻוָּת אֶלָּא לְמִי שֶׁהָיָה מְתֻקָּן בַּתְּחִלָּה וְנִתְעַוֵּת;
וְאֵיזֶה?
זֶה תַּלְמִיד חָכָם הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה:

נוסח הרמב"ם

רבי שמעון בן מנסיה אומר איזה הוא מעוות שאינו יכל להיתקן זה שבא על הערוה והוליד ממנה ממזר אם תאמר בגונב ובגוזל יכל הוא שיחזיר ויתקן רבי שמעון בן יוחאי אומר אין קוראין מעוות אלא למי שהיה מתוקן מתחילתו ונתעוות כבר ואיזה זה זה תלמיד חכמים שפירש מן התורה.

פירוש הרמב"ם


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

והוליד ממנה ממזר - שהביא פסולים בישראל והן לו לזכרון כ, לפיכך אין עונו נמחק בתשובה:

יכול הוא שיחזיר - דמי גניבתו וגזילתו לבעלים ויהא מתוקן מן החטא:

פירוש תוספות יום טוב

רבי שמעון בן מנסיא אומר איזהו מעוות כו'. דדרשא דלעיל מסיפא דקרא נפקא ליה. דכיון שישב ובטל לו ממצות עשה שייך ביה חסרון ולא מעוות. ותדע דבגמרא דלעיל א"ל בר הי הי להלל. האי להמנות. להמלאות מבעי ליה. ואי איתא דמרישא דקרא שמעינן ליה מאי קשיא ליה. ומלישנא דר"ש אומר לא תידוק דלאפלוגי אתא דטובא איתנהו הכי ולא פליגי. כמ"ש בפרק ג' דבכורים משנה ו':

זה הבא על הערוה. והוליד ממנה ממזר כו'. פירש הר"ב והן לו לזכרון. וכפי' רש"י. ומסיימי התוספות אבל שאר עבירות רוצח וגזל אין עדיו לפניו. ע"כ. ונראה לי דמלת וגזל צריך להיות וע"ז שהחליפו העי"ן בגימ"ל והנקודות מלאו בלמ"ד. ונקטי התוס' רציחה וע"ז שהן חמורות כמו עריות. כדאמרינן בעלמא ע"ז גילוי עריות וש"ד. ועיין משנה ד' פ"ב דיבמות מה שאכתוב שם בס"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על המשנה) איזהו כו'. דדרשא דלעיל מסיפיה דקרא נפקא לה דכיון שישב ובטל ממ"ע שייך ביה חסרון ולא מעוות ולאו לאפלוגי אתא:

(כ) (על הברטנורא) אבל שאר עבירות רוצח וגוזל (נ"ל שצ"ל ועבודה זרה. תוי"ט) אין עדיו לפניו. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ר"ש בן מנסיא אומר וכו':    ובגמ' הוליד אין לא הוליד לא והתניא ר"ש בן מנסיא אומר גונב אדם אפשר שיחזיר גנבו ויתקן גוזל אדם אפשר שיחזיר גזלו ויתקן אבל הבא על אשת איש ואסרה לבעלה נטרד מן העולם והולך לו ומשני לא קשיא כאן באחותו פנויה הוליד אין לא הוליד לא כאן באשת איש בלא הוליד נמי יש זכרון לעונו שאסרה על בעלה ל"ש אחותו ול"ש נכרית ואב"א הא והא באשת איש ול"ק כאן באונס כאן ברצון ואב"א הא והא באונס ול"ק כאן באשת כהן כאן באשת ישראל: ומלת ויתקן בנקודת שב"א הויו וחירק הי"וד וקמץ התי"ו וצירי הקוף או בחירק הויו והיו"ד נחה והתיו בפתח ודגש כדכתיבנא טעמא בפ' בתרא דיומא סוף סי' ח'. והגיה ה"ר יהוסף ז"ל אלא למי שהיה מתוקן מתחלתו ונתעוות כבר ואיזה זה תלמוד חכם שפירש מן התורה וכתב כן מצאתי בכל הספרים פי' ועכשיו כבר נתעוות ע"כ:

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים