משנה חגיגה א ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לדף הראשי • פרק א חגיגההפרק הבא»


פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א)

הַכֹּל חַיָּבִין בִּרְאִיָּה,

חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן,
וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגֵינוֹס,
וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָם מְשֻׁחְרָרִים,
הַחִגֵּר, וְהַסּוּמָא, וְהַחוֹלֶה, וְהַזָּקֵן,
וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו.
אֵיזֶהוּ קָטָן?
כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְכֹּב עַל כְּתֵפָיו שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִיְּרוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת,
דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,
כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִיְּרוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת,
שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים".
(ב)

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

הָרְאִיָּה שְׁתֵּי כֶּסֶף, וַחֲגִיגָה מָעָה כֶּסֶף;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
הָרְאִיָּה מָעָה כֶּסֶף, וַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כֶּסֶף.
(ג)

עוֹלוֹת בַּמּוֹעֵד בָּאוֹת מִן הַחֻלִּין,

וְהַשְּׁלָמִים מִן הַמַּעֲשֵׂר.
יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִן הַחֻלִּין;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מִן הַמַּעֲשֵׂר:
(ד)

יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה,

וְהַכֹּהֲנִים בְּחַטָּאוֹת וּבַאֲשָׁמוֹת,
וּבִבְכוֹר,
וּבְחָזֶה וָשׁוֹק,
אֲבָל לֹא בְּעוֹפוֹת וְלֹא בִּמְנָחוֹת:
(ה)

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹכְלִים מְרֻבִּים וּנְכָסִים מֻעָטִים,

מֵבִיא שְׁלָמִים מְרֻבִּים וְעוֹלוֹת מֻעָטוֹת.
נְכָסִים מְרֻבִּים וְאוֹכְלִין מֻעָטִין,
מֵבִיא עוֹלוֹת מְרֻבּוֹת וּשְׁלָמִים מֻעָטִין.
זֶה וְזֶה מֻעָט, עַל זֶה נֶאֱמַר:
מָעָה כֶּסֶף, וּשְׁתֵּי כֶּסֶף.
זֶה וְזֶה מְרֻבִּים, עַל זֶה נֶאֱמַר (דברים טז, יז):
אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:
(ו)

מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג,

חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל,
וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג.
עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חָג,
אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ.
עַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת א, טו):
מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת:
(ז)

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר:

אֵיזֶהוּ מְעֻוָּת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְקֹן?
זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה, וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה מַמְזֵר.
אִם תֹּאמַר בְּגוֹנֵב וְגוֹזֵל,
יָכוֹל הוּא לְהַחֲזִירוֹ וִיתַקֵּן.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר:
אֵין קוֹרִין מְעֻוָּת אֶלָּא לְמִי שֶׁהָיָה מְתֻקָּן בַּתְּחִלָּה וְנִתְעַוֵּת;
וְאֵיזֶה?
זֶה תַּלְמִיד חָכָם הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה:
(ח)

הֶיתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִין בָּאֲוִיר,

וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ.
הִלְכוֹת שַׁבָּת, חֲגִיגוֹת, וְהַמְּעִילוֹת,
הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה,
שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת.
הַדִּינִין וְהָעֲבוֹדוֹת, הַטְּהָרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת וַעֲרָיוֹת,
יֵשׁ לָהֶן עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ.
הֵן הֵן גּוּפֵי תּוֹרָה:
לדף הראשי • פרק א חגיגההפרק הבא»