משנה חגיגה א דפוסים
משנה חגיגה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הכל חייבין בראיה, חוץ מחרש, שוטה וקטן, וטומטום, ואנדרוגינוס, ונשים, ועבדים שאינם משוחררים, החיגר, והסומא, והחולה, והזקן, ומי שאינו יכול לעלות ברגליו.
איזהו קטן? כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית, דברי בית שמאי.
ובית הלל אומרים: כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית, שנאמר: "שלש רגלים".
בית שמאי אומרים: הראיה שתי כסף, וחגיגה מעה כסף.
ובית הלל אומרים: הראיה מעה כסף, וחגיגה שתי כסף.
עולות במועד באות מן החולין, והשלמים מן המעשר.
יום טוב ראשון של פסח, בית שמאי אומרים, מן החולין.
ובית הלל אומרים, מן המעשר.
ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה, והכהנים בחטאות ובאשמות ובבכור ובחזה ושוק, אבל לא בעופות ולא במנחות.
מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים, מביא שלמים מרובים ועולות מועטות.
נכסים מרובים ואוכלין מועטין, מביא עולות מרובות ושלמים מועטין.
זה וזה מעט, על זה נאמר: מעה כסף ושתי כסף.
זה וזה מרובים, על זה נאמר (דברים טז): "איש כמתנת ידו כברכת יי אלהיך אשר נתן לך".
מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג, חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון של חג.
עבר הרגל ולא חג, אינו חייב באחריותו.
על זה נאמר (קהלת א): "מעוות לא יוכל לתקון, וחסרון לא יוכל להמנות".
רבי שמעון בן מנסיא אומר: איזהו מעוות שאינו יכול לתקון? זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר.
אם תאמר בגונב וגוזל, יכול הוא להחזירו ויתקן.
רבי שמעון בן יוחאי אומר: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות, ואיזה? זה תלמיד חכם הפורש מן התורה.
היתר נדרים פורחין באויר, ואין להם על מה שיסמוכו.
הלכות שבת חגיגות והמעילות, הרי הם כהררים התלויין בשערה, שהן מקרא מעט והלכות מרובות.
הדינין והעבודות, הטהרות והטומאות ועריות, יש להן על מה שיסמוכו.
הן הן גופי תורה.
משנה חגיגה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב