משנה זבחים יד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק יד · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

באו לירושלים, נאסרו הבמות, ולא היה להם עוד היתר, והיא היתה נחלהיח.

קדשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעיםיט.

קדשים קלים ומעשר שני, לפנים מן החומהכ.

נוסח הרמב"ם

באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להן עוד היתר והיא הייתה נחלה קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה.

פירוש הרמב"ם

באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר כו': נקרא ירושלים נחלה להבאת קדושתה ועמידתה לעולם ועליה אמר הנביא ונחלתו לא יעזוב לפי שאמר בתחלת דבריו שהשם בחר בירושלים לשכינתו ובחר בישראל לסגולתו [יתברך] אח"כ אמר שהקב"ה ישמור העם הזה אשר בחר בו במקום ההוא אשר בחר בו ג"כ שנאמר כי בחר ה' בציון וגו' כי יעקב בחר לו יה וגו' כי לא יטוש ה' את עמו וגו' וביאר גודל מעלתה ואמר זאת מנוחתי עדי עד וגו'. וענין לפנים מן הקלעים לפנים מכותלי העזרה כמו שבארתי פעמים רבות:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

והיא היתה נחלה. האמורה בתורה כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה, דמשמע משתבואו אל הנחלה יאסרו הבמות:

פירוש תוספות יום טוב

והיא היתה נחלה. [שנתקיימה] קדושתה ועמידתה לעולם ועליה אמר הנביא (תלים צ"ד) ונחלתו לא יעזוב. לפי שאמר בתחלת דבריו שהשם בחר בירושלים לשכינתו ובחר לישראל לסגולתו אחר כך אמר שהקב"ה ישמור העם [הזה] אשר בחר בו במקום ההוא אשר בחר בו. שנאמר (שם קל"ב) כי בחר ה' בציון וגו'. הרמב"ם. [*ואמרינן נמי בסוגיא דירושלים אקרי נחלה שהיא נחלה עולמית. אבל] בברייתא בגמרא מייתי לה מדכתיב (ירמיה י"ב) היתה לי נחלתי כאריה ביער. ואמר (שם) העיט צבוע נחלתי לי:

לפנים מן הקלעים. לפנים לכותלי העזרה. הרמב"ם. וע' בפירוש הר"ב מ"ג פ"ה:

לפנים מן החומה. של ירושלים. שהיא במקום מחנה ישראל שבמדבר. כדכתיב (דברים י"ד) ואכלת שם לפני ה' אלהיך. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יח) (על המשנה) נחלה. שנתקיימה קדושתה ועמידתה לעולם, ועליה אמר הנביא (תהלים צ"ד) ונחלתו לא יעזוב, לפי שאמר בתחלת דבריו שהשם בחר בירושלים לשכינתו ולסגולתו. אחר כך אמר שהקב"ה ישמור העם הזה אשר בחר בו במקום ההוא אשר בחר בו. שנאמר [שם קל"ב] כי בחר ה' בציון. הר"מ. ועתוי"ט:

(יט) (על המשנה) הקלעים. לפנים לכותלי העזרה. הר"מ:

(כ) (על המשנה) החומה. של ירושלים, שהיא במקום מחנה ישראל שבמדבר, כדכתיב ואכלת שם לפני ה' אלהיך. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

באו לירושלם:    פ"ק דמגלה דף י' ופירש הרמב"ם ז"ל נקרא ירושלם נחלה להתמדת קדושתה ועמידתה לעולם כו' [עי' תוי"ט] שנא' כי בחר ה' בציון וגו' כי יעקב בחר לו יה וגו' כי לא יטוש ה' את עמו וגו' ובאר גודל מעלתה ואמר זאת מנוחתי עדי עד וגו' ע"כ. ומתניתין דקתני נחלה זו ירושלם וגם מתניתין דלעיל בסמוך דקתני מנוחה זו שילה ר' יהודה היא ור"ש פליג עליה בברייתא וס"ל דאפכא הוי דמנוחה זו ירושלם ונחלה זו שילה ותנא דבי ר' ישמעאל זו וזו שילה ור"ש בן יוחי אומר זו וזו ירושלם וטעמא דכולהו מפרש בגמרא ותנא דבי ר' ישמעאל בדבי ר"ש בן יוחי זו וזו ירושלם וסימניך משכינהו גברא לגברי ע"כ ונלע"ד דתרי תנאי אליבא דר"ש דהא קיימא לן דסתם ר"ש הוא ר"ש בן יוחי. ודומה לזו הפלוגתא והסימן כתבתי לעיל בפ"ה סימן ג' גבי על יסוד דרומית:

קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים וכו':    פירוש בערגך חומה חומת ירושלם קלעים חומת עזרה ואמאי קרו לה קלעים שהיא במקום קלעי המשכן ועוד כשהיו בונין היו פורסין קלעים במקום חומת עזרה ואוכלין ע"כ. וביד ר"פ שני דהלכות מעשר שני:


פירושים נוספים