משנה דמאי ה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק ה · משנה יא | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

תרם מן הדמאי יט על הדמאי, מדמאי על הוודאי, תרומה ויחזור ויתרוםכ.

מן הוודאי על הדמאי, תרומה, ולא תיאכל עד שיוציא כא עליה תרומות ומעשרות.

משנה מנוקדת

[עריכה]

תָּרַם מִן הַדְּמַאי עַל הַדְּמַאי, מִדְּמַאי עַל הַוַּדַּאי,

תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם.
מִן הַוַּדַּאי עַל הַדְּמַאי,
תְּרוּמָה;
וְלֹא תֵּאָכֵל, עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת:

נוסח הרמב"ם

תרם מן הדמאי על הדמאי ומן הדמאי על הוודאי תרומה ויחזור ויתרום מן הוודאי על הדמאי תרומה ולא תיאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות.

פירוש הרמב"ם

כל זה מבואר כשתבין מה שהקדמנו בהלכה הקודמת לפי שהדמאי כמו הגדל בעציץ שאינו נקוב והודאי כמו הגדל בארץ שהוא חייב בתרומה ומעשרו' בלי ספק אבל אם תרם מעציץ שאינו נקוב על שאינו נקוב תרומתו תרומה לפי ששניהן בערך אחד וחיוב התרומ' לשניהם מדרבנן ואינו כן תרומת דמאי על הדמאי שאפשר שאחד מהם טבל בלי ספק והוא חייב במעשרות מן התורה ע"כ אמר תרם מן הדמאי על הדמאי תרומתו תרומה ויחזור ויתרום:

פירוש רבינו שמשון

תרומה ויחזור ויתרום. כי הנך טעמא דמפרש בהאשה רבה ברישא איכא לפרושי בהך סיפא דחד טעמא הוא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מן הדמאי על הדמאי - דלמא האי מעושר ודאי לא מעושר:

תרומה - ואין צריך לתקן את התרומה כיון דספק דוא ורוב עמי הארץ מעשרים הן:

מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל - דהוי דומיא דמפריש מן הנקוב על שאינו נקוב. מן החיוב על הפטור, שאם הדמאי מעושר נמצאת התרומה טבל דאורייתא הלכך לא תאכל:

פירוש תוספות יום טוב

תרם מן הדמאי. תרומת מעשר בדמאי ובודאי אף תרומה גדולה בכלל להכי תנן סתמא:

ויחזור ויתרום. כתב הרמב"ם שהרי אפשר שאחד מהם טבל אבל אם תרם מעציץ שאינו נקוב על שאינו נקוב תרומתו תרומה לפי ששניהם בערך אחד וחיוב התרומה לשניהן מדרבנן ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על המשנה) מן הדמאי. תרומת מעשר בדמאי ובודאי אף תרומה גדולה בכלל להכי תנן סתמא:

(כ) (על המשנה) ויחזור כו'. שהרי אפשר שא' מהן טבל אבל אם תרם מעציץ שאינו נקוב על שאינו נקוב תרומתו תרומה לפי ששניהם בערך אחד וחיובן מדרבנן. תוי"ט:

(כא) (על המשנה) עד שיוציא. הבעל הבית ואח"כ יתננה לכהן:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

תרם מן הדמאי כו':    ובירושלמי כמה דתימר מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות נאמר מן הדמאי על הדמאי כן. ומשני ר' בון ב"ר חייא בשם ר' שמואל ב"ר יצחק זאת אומרת ספק דמוע וספק תמ"ע של דמאי פטור וה"פ המפרש כל מה שהצריכו חכמים לעשר מספק בדמאי שמא ע"ה לא עישר כשבא לנו אותו ספק בדמוע או בתרומת מעשר שנשנו במשנה זו מעיקרא פטרוהו מלעשר ע"כ. אבל הרא"ש ז"ל פי' דטעמא הוי משום דרוב ע"ה מעשרין הן וכמו שפי' ר"ע ז"ל:

תרומה ויחזור ויתרום:    כ' הח' הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל קצת ק' למה מותר לאכלה שמא טבל היא שהאחרת היתה מתוקנת וזו טבל. וי"ל דהוי ס"ס שזה הדמאי שלוקח ממנו התרומה הוי ספק אם הוא טבל אם לאו וא"ת טבל הוא יש ספק אחר שמא גם הדמאי האחר הוא טבל. וצ"ע א"כ למה צריך לחזור ולתרום. ונ"ל עוד טעם לומר למה א"צ להוציא ממנה מעשרות כי לא גזרו על כזה דהוי כמו חלת ע"ה או שירי המנחות שפטורין מן הדמאי כי לא גזרו עליהם כשגזרו על הדמאי כדקאמר בירושלמי. ע"כ:


פירושים נוספים