לדלג לתוכן

משנה בבא בתרא י ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק י

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א)

גֵּט פָּשׁוּט, עֵדָיו מִתּוֹכוֹ;

וּמְקֻשָּׁר, עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו.
פָּשׁוּט שֶׁכְּתָבוֹ עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו,
וּמְקֻשָּׁר שֶׁכְּתָבוֹ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ,
שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים.
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
מְקֻשָּׁר שֶׁכְּתָבוֹ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ, כָּשֵׁר,
מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ פָּשׁוּט.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:
(ב)

גֵּט פָּשׁוּט, עֵדָיו בִּשְׁנַיִם;

וּמְקֻשָּׁר, בִּשְׁלֹשָׁה.
פָּשׁוּט שֶׁכָּתוּב בּוֹ עֵד אֶחָד,
וּמְקֻשָּׁר שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁנֵי עֵדִים,
שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין.
כָּתַב בּוֹ:
זוּזִין מֵאָה דְאִנּוּן סְלָעִים עֶשְׂרִין,
אֵין לוֹ אֶלָּא עֶשְׂרִין.
זוּזִין מֵאָה דְאִנּוּן תְּלָתִין סִלְעִין,
אֵין לוֹ אֶלָּא מָנֶה.
כְּסַף זוּזִין דְּאִנּוּן, וְנִמְחַק,
אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתַּיִם.
כְּסַף סִלְעִין דְּאִנּוּן, וְנִמְחַק,
אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם.
דַּרְכּוֹנוֹת דְּאִנּוּן, וְנִמְחַק,
אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתַּיִם.
כָּתוּב בּוֹ מִלְּמַעְלָה מָנֶה וּמִלְּמַטָּה מָאתַיִם,
מִלְּמַעְלָה מָאתַיִם וּמִלְּמַטָּה מָנֶה,
הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַתַּחְתּוֹן.
אִם כֵּן, לָמָּה כּוֹתְבִין אֶת הָעֶלְיוֹן?
שֶׁאִם תִּמָּחֵק אוֹת אַחַת מִן הַתַּחְתּוֹן,
יִלְמַד מִן הָעֶלְיוֹן:
(ג)

כּוֹתְבִין גֵּט לָאִישׁ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ,

וְהַשּׁוֹבָר לָאִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּעְלָהּ עִמָּהּ,
וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מַכִּירָן;
וְהַבַּעַל נוֹתֵן שָׂכָר.
כּוֹתְבִין שְׁטָר לַלֹּוֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַלְוֶה עִמּוֹ,
וְאֵין כּוֹתְבִין לַמַּלְוֶה, עַד שֶׁיְּהֵא לֹוֶה עִמּוֹ;
וְהַלֹּוֶה נוֹתֵן שָׂכָר.
כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקֵחַ עִמּוֹ,
וְאֵין כּוֹתְבִין לַלּוֹקֵחַ, עַד שֶׁיְּהֵא מוֹכֵר עִמּוֹ;
וְהַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן שָׂכָר:
(ד)

אֵין כּוֹתְבִין שִׁטְרֵי אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין,

אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם;
וְהֶחָתָן נוֹתֵן שָׂכָר.
אֵין כּוֹתְבִין שִׁטְרֵי אֲרִיסוּת וְקַבְּלָנוּת,
אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם;
וְהַמְּקַבֵּל נוֹתֵן שָׂכָר.
אֵין כּוֹתְבִין שִׁטְרֵי בֵּרוּרִין, וְכָל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין,
אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם;
וּשְׁנֵיהֶם נוֹתְנִין שָׂכָר.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
שְׁנֵיהֶם כּוֹתְבִין שְׁנַיִם,
לָזֶה לְעַצְמוֹ, וְלָזֶה לְעַצְמוֹ:
(ה)

מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ,

וְהִשְׁלִישׁ אֶת שְׁטָרוֹ וְאָמַר לוֹ:
אִם לֹא נָתַתִּי לְךָ מִכָּאן וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי – תֵּן לוֹ שְׁטָרוֹ,
הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נָתַן,
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יִתֵּן;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יִתֵּן:
(ו)

מִי שֶׁנִּמְחַק שְׁטָר חוֹבוֹ,

מְעִידִין עָלָיו עֵדִים,
וּבָא לִפְנֵי בֵּית דִּין,
וְעוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם:
אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי נִמְחַק שְׁטָרוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי,
וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו.
מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲלִיף;
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יִכְתֹּב שׁוֹבָר.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
נִמְצָא זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת שׁוֹמֵר שׁוֹבָרוֹ מִן הָעַכְבָּרִים.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי:
כָּךְ יָפֶה לוֹ, וְלֹא יוּרַע כֹּחוֹ שֶׁל זֶה:
(ז)

שְׁנֵי אַחִין,

אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר,
וְהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד,
עֲשָׂאָן לְשָׂכָר, הַשָּׂכָר לְאֶמְצַע.
עֲשָׂאָן לְעַצְמָן, הֲרֵי הֶעָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי:
"קַח לְךָ עֲבָדִים וְיִרְחֲצוּ בַּמֶּרְחָץ;
קַח לְךָ זֵיתִים, וּבוֹא וַעֲשֵׂם בְּבֵית הַבַּד".

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת,

שֵׁם אֶחָד יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן,
וְשֵׁם אַחֵר יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן,
אֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה,
וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטָר חוֹב.
נִמְצָא לְאֶחָד בֵּין שְׁטָרוֹתָיו:
שְׁטָרוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן פָּרוּעַ,
שְׁטָרוֹת שְׁנֵיהֶן פְּרוּעִין.
כֵּיצַד יַעֲשׂוּ?
יְשַׁלְּשׁוּ;
וְאִם הָיוּ מְשֻׁלָּשִׁים,
יִכְתְּבוּ סִימָן;
וְאִם הָיוּ מְסֻמָּנִין,
יִכְתְּבוּ כֹּהֵן.
הָאוֹמֵר לִבְנוֹ:
שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתַי פָּרוּעַ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ,
שְׁטָרוֹת כֻּלָּן פְּרוּעִין.
נִמְצָא לְאֶחָד שָׁם שְׁנַיִם,
הַגָּדוֹל פָּרוּעַ, וְהַקָּטָן אֵינוֹ פָּרוּעַ.

הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל יְדֵי עָרֵב,

לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב;
וְאִם אָמַר: עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה,
יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה,
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב.
וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָהּ,
וְהָיָה בַּעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ,
יַדִּירֶנָּה הֲנָאָה,
שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ קְנוּנְיָא עַל נְכָסִים שֶׁל זֶה, וְיַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ:
(ח)

הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁטָר,

גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים;
עַל יְדֵי עֵדִים,
גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין.
הוֹצִיא עָלָיו כְּתָב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ,
גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין.
עָרֵב הַיּוֹצֵא לְאַחַר חִתּוּם שְׁטָרוֹת,
גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין.
מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאָמַר:
גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין.
אָמַר לוֹ בֶּן נַנָּס:
אֵינוֹ גּוֹבֶה,
לֹא מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים,
וְלֹא מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין.
אָמַר לוֹ:
לָמָּה?
אָמַר לוֹ:
הֲרֵי הַחוֹנֵק אֶת אֶחָד בַּשּׁוּק,
וּמְצָאוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: הַנַּח לוֹ,
פָּטוּר,
שֶׁלֹּא עַל אֱמוּנָתוֹ הִלְוָהוּ.
אֶלָּא אֵיזֶהוּ עָרֵב שֶׁהוּא חַיָּב?
הַלְוֵהוּ וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ,
חַיָּב,
שֶׁכֵּן עַל אֱמוּנָתוֹ הִלְוָהוּ.
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים,
יַעֲסוֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת,
שֶׁאֵין לְךָ מִקְצוֹעַ בַּתּוֹרָה גָּדוֹל מֵהֶן,
שֶׁהֵן כַּמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ.
וְהָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת,
יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס: