משנה בבא בתרא י רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) גט פשוט - עדיו מתוכו,
- ומקושר - מאחוריו.
- פשוט - שכתבו עדיו מאחוריו,
- ומקושר - שכתבו עדיו מתוכו,
- שניהן - פסולין.
- רבי חנניה בן גמליאל אומר:
- מקושר שכתבו עדיו מתוכו - כשר, מפני שיכול לעשותו פשוט.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- הכל - כמנהג המדינה.
(ב) גט פשוט - עדיו שנים,
- ומקושר - שלשה.
- פשוט - שכתוב בו עד אחד,
- ומקושר - שכתבו בו שנים,
- שניהם - פסולים.
- כתוב בו:
- זוזין מאה, דהימו סלעים עשרים - אין לו אלא עשרים.
- זוזין מאה, דהימו סלעים תלתין - אין לו אלא מנה.
- כסף זוזין דאינון, ונמחקו - אין פחות משנים.
- כסף סלעים דאינון, ונמחקו - אין פחות משנים.
- דרכונות דאינון, ונמחקו - אין פחות משתים.
- כתוב בו -
- מלמעלה מנה - ומלמטה מאתים,
- מלמעלה מאתים - ומלמטה מנה,
- הכל הולך - אחר התחתון.
- אם כן - למה כותבין את העליון?
- שאם תימחק אות אחת מן התחתון - ילמד מן העליון.
(ג) כותבין גט לאיש - אף על פי שאין אשתו עימו,
- ושובר לאשה - אף על פי שאין בעלה עימה,
- ובלבד שיהא מכירה.
- והבעל - נותן שכר.
- ושובר לאשה - אף על פי שאין בעלה עימה,
- כותבין שטר ללווה - אף על פי שאין המלווה עימו,
- אין כותבין למלווה - עד שיהא הלווה עימו,
- והלווה - נותן שכר.
- כותבין שטר למוכר - אף על פי שאין הלוקח עימו,
- ואין כותבין ללוקח - עד שיהא המוכר עימו,
- והלוקח - נותן שכר.
(ד) אין כותבין שטרי אירוסין, ונישואין - אלא מדעת שניהם,
- והחתן - נותן שכר.
- אין כותבין שטרי אריסות, וקבלנות - אלא מדעת שניהם,
- והמקבל - נותן שכר.
- שטרי בירורין, וכל מעשה בית דין - אלא מדעת שניהם,
- ושניהם - נותנין שכר.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- לשניהם כותבין שנים - לזה לעצמו, ולזה לעצמו.
(ה) מי שפרע מקצת חובו, והשליש את שטרו -
- אמר לו: אם לא נתתי לך מכאן ועד יום פלוני - תן לו את שטרו,
- הגיע הזמן - ולא נתן,
- רבי יוסי אומר: יתן.
- ורבי יהודה אומר: לא יתן.
- הגיע הזמן - ולא נתן,
(ו) מי שנמחק שטר חובו -
- מעמיד עליו עדים,
- ובא לפני בית דין, והם עושים לו קיום -
- איש פלוני בן איש פלוני, נמחק שטרו ביום פלוני, ופלוני ופלוני עדיו.
- מי שפרע מקצת חובו -
- רבי יהודה אומר: יחליף.
- רבי יוסי אומר: יכתוב שובר.
- אמר רבי יהודה: נמצא זה - צריך להיות שומר שוברו מן העכברים.
- אמר לו רבי יוסי: כך יפה לו - ולא יארע כוחו של זה.
(ז) שני אחים - אחד עני, ואחד עשיר,
- הניח להם אביהם מרחץ, ובית הבד -
- עשאן לשכר - השכר לאמצע.
- עשאן לעצמו - הרי העשיר אומר לעני:
- קח לך עבדים - וירחצו בבית המרחץ,
- קח לך זיתים - ובוא ועשם בבית הבד.
- הניח להם אביהם מרחץ, ובית הבד -
- שנים שהיו בעיר - שם אחד יוסי בן שמעון, ושם אחד יוסי בן שמעון,
- אינן יכולין - להוציא שטר חוב זה על זה,
- ולא אחר - יכול להוציא עליהן שטר חוב.
- נמצא לאחד בין שטרותיו - שטרו של יוסף בן שמעון פרוע,
- שטרות שניהם - פרועים.
- כיצד יעשו? - ישלשו.
- אם היו משולשין - יכתוב סימן.
- אם היו מסומנין - יכתוב כוהן.
- ואם היו שניהם כוהנים - יכתוב דורות.
- האומר לבנו: שטר בין שטרותי פרוע, ואיני יודע איזה הוא -
- שטרות כולם - פרועים.
- נמצא לאחד שם שנים - הגדול פרוע, והקטן אינו פרוע.
[ח] *הערה 1: המלווה את חברו על ידי ערב -
- לא יפרע מן הערב.
- אם אמר: על מנת שאפרע ממי שארצה - יפרע מן הערב.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- אם יש נכסים ללווה - בין כך ובין כך, לא יפרע מן הערב.
- כיוצא בו, אמר רבן שמעון בן גמליאל:
- הערב לאשה בכתובתה, והיה בעלה מגרשה - ידיר הניה,
- שמא יעשו קנוניה על נכסיו של זה - ויחזיר את אשתו.
(ח) [ט] המלווה את חברו בשטר -
- גובה מנכסים משועבדין - על ידי עדים,
- גובה מנכסים בני חורין.
- הוציא עליו כתב ידו, שהוא חייב לו - גובה מנכסים בני חורין.
- הערב, שהוא יוצא לאחר חיתום שטרות - גובה מנכסים בני חורין.
- מעשה בא לפני רבי ישמעאל, ואמר: גובה מנכסים בני חורין.
- אמר לו בן ננס: אינו גובה - לא מנכסים משועבדין, ולא מנכסים בני חורין.
- אמר לו: למה?
- אמר לו: הרי החונק את אחד בשוק,
- אמר לו: הנח, ואני נותן לך - פטור, שלא על אמנתו הלווהו,
- איזה הוא ערב שהוא חייב?
- אמר לו: הלווהו, ואני נותן לך - חייב, שכן על אמנתו הלווהו.
- אמר רבי ישמעאל: הרוצה להחכים - יעסוק בדיני ממונות,
- שאין מקצוע בתורה גדול מהן - שהן כמעיין הנובע.
- והרוצה לעסוק בדיני ממונות - ישמש את שמעון בן ננס.
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה בבא בתרא י
משנה בבא בתרא, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב