מצודות על ישעיהו סו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · סו

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואי זה מקום מנוחתי" - כפל הדבר במ"ש

"אי זה בית" - מהו הבית אשר תוכלו לבנות לי שיהיה הגון לי לפי רוב גדולתי

"השמים כסאי" - עתה שב להוכיחם ואמר הלא השמים הוא מקום המכון לשבתי והארץ היא הדום רגלי ואחז במשל מבן אדם היושב על הכסא ורגליו יורדות לנוח על השרפרף

מצודת ציון

"הדום" - ענין שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי האדם כשהוא יושב וכן והשתחוו להדום רגליו (תהלים צט)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל זה אביט" - ועם שאני רם על רמים עכ"ז אביט ואשגיח בשפלים אל העני ואל מי שרוחו נשברת בעבור הצער והיגון ואל החרד על דברי לעשותם וכאומר אבל לא על המקריבים קרבנות ולבם רחוק ממני

"ויהיו כל אלה" - ואח"ז היו כל אלה אבל אינם קדומים כמוני

"ואת כל אלה" - אף השמים והארץ אינם קדומים כמוני כי ידי עשתה אותם

מצודת ציון

"ונכה" - ענין שבור וכתות כמו ונכאה לבב (תהלים קט)

"וחרד" - ענין מהירות רב וכן ויחרדו זקני העיר לקראתו (שמואל א טו)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם המה בחרו" - רצה לומר הואיל והמה גם בחרו בדרכיהם ולא הלכו בהם כדרך קרי והזדמן ונפשם חפצה לעשות לשקוצים הנראה להם ולא בלא דעת ובלא לב יעשוה

"מזכיר לבונה" - המקטיר לבונה הוא מביא תשורה דבר שאינו הגון וראוי

"עורף כלב" - נמאס בעיני כאילו ערף את הכלב

"דם חזיר" - נתעב בעיני כאילו זרק דם חזיר

"שוחט השור" - ר"ל כי קרבנות הרשעים אינם מקובלים לפני והשוחט את השור הרי הוא כאילו מכה איש כי דם יחשב ולא לרצון

מצודת ציון

"עורף" - ר"ל כורת עורף והוא אחורי הצואר כמו ואם לא תפדה וערפתו (שמות יג)

"מזכיר" - כן נקרא הקטרת הלבונה כמ"ש והיתה ללחם לאזכרה (ויקרא כ"ד)

"מברך" - הוא ענין תשורה הבאה להקבלת פנים וכן קח נא את ברכתי (בראשית לג)

"און" - ענין דבר שאינו ראוי והגון

"ובשקוציהם" - מלשון שקץ ותעוב

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרע בעיני" - הדבר הרע בעיני

"ובאשר" - בהדבר אשר לא חפצתי אני בחרו הם

"דברתי וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"יען" - בעבור כי קראתי אליהם ע"י הנביאים להזהירם ליישר דרכם ואין מי משיב לומר איישר דרכי מעתה

"ומגורותם" - מהדבר אשר הם יראים זה בעצמו אביא עליהם

"לכן" -

"גם אני אבחר" - לכן גם אני אבחר להתעולל בהם בהבאת הרעות ולא אעזבם אל המקרה כ"א אבחר בהבאת הרעות

מצודת ציון

"בתעלוליהם" - ענין לעג והתול כמו כי התעללת בי (במדבר כב)

"ומגורתם" - ענין פחד כמו ויגר מואב (שם)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונראה" - אבל לא כן הוא כדבריהם כי בעינינו נראה בשמחתכם והרשעים ההם יבושו על כי הלכו אחר ההבל

"אחיכם" - השונאים אתכם המנדים להרחיק אתכם כמ"ש האומרים קרב אליך וגו' (לעיל סה) הנה הם אמרו למען שמי יכבד ה' ר"ל בעבור פירסום שמי בא כבוד לה' כי אנו קרובים אליו ומתכבד הוא עמנו

"אמרו וגו'" - פושעי ישראל

"שמעו וגו'" - אתם הצדיקים החרדים אל דבר ה' לעשותם שמעו דבר ה'

מצודת ציון

"החרדים" - הממהרים

"מנדיכם" - מלשון הנדה והנעה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קול שאון מעיר" - אז יצא קול שאון מעיר ציון וחוזר ומפרש שיצא הקול מן היכל ה' העומד בציון ולתוספת ביאור אמר שזהו קול ה' היוצא לאיים על העכו"ם לשלם גמול לאויביו הם גוג ומגוג כמ"ש ויצא ה' ונלחם בגוים (זכריה יד)

מצודת ציון

"שאון" - ענין המייה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והמליטה זכר" - ילדה זכר ולפי שתרבה השמחה בלידת זכר מלידת נקבה אמר והמליטה זכר לפי גודל השמחה

"בטרם יבוא וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"בטרם תחיל" - על ציון יאמר בטרם תחיל חיל היולדה תלד ר"ל יתקבצו בניה לתוכה כאלו ילדה אותם עכשיו מבלי חיל וחבלי לידה

מצודת ציון

"תחיל" - היא כאב הלידה וכן לא חלתי ולא ילדתי (לעיל כג)

"חבל" - צירים ומכאובי לידה כמו חבלי לידה (הושע יג)

"והמליטה" - כן נקרא לידת הולד כמו ותמלט ובקעה (לעיל לד)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חלה" - ר"ל כי זה הפלא נעשה בציון כי חלה מכל בניה וגם ילדתם בפעם אחת ר"ל כולם כאחד יצאו ממקום גלותם ובאו לציון באין שטן ובאין פגע רע

"מי שמע כזאת" - מי שמע פלא כזאת ומי ראה פלא כאלה האם מעולם בא חיל יולדה לכל נשי הארץ ביום אחד האם מעולם נולדה אומה שלימה בפעם אחת

מצודת ציון

"היוחל חלה" - הם מלשון חיל

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם אני המוליד" - אם אמנם אני הוא המוליד את כל היולדות ושמא עכשיו אעצור אותך בתמיה ר"ל הלא לכל האומות אני הוא הנותן כח בידם ואיך לא אתן הכח בידכם

"האני אשביר" - האני אביא את אשה על המשבר ולא אפתח רחמה שתלד ר"ל שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור

מצודת ציון

"אשביר" - מקום מושב היולדת נקרא משבר כמו לא יעמוד במשבר בנים (הושע יג)

"ועצרתי" - ענין עכוב ומניעה כמו עצרני ה' מלדת (בראשית יז)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל המתאבלים עליה" - בעת חורבנה

"כל אוהביה" - כל מי שאהב אותה ותאב לראותה בבניינה

"שמחו" - אתם הבאים מן הגולה שמחו את ירושלים בבואכם אליה

מצודת ציון

"המתאבלים" - מלשון אבלות וצער

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען תמוצו" - למען תהיו מוצצים ומתענגים מן הכבוד הזו והמשמש לבוא לה והוא כפל ענין במ"ש לומר שהרבה טובה תקבלו בבוא עת בניינה

"למען תינקו" - התאבלתם עליה למען שתראו בשמחתה ותינקו ותשבעו משדי תנחומיה כי ידעתם אשר זה יהיה גמולכם

מצודת ציון

"תינקו" - מלשון יניקה

"משד" - כמו משד בפת"ח וכן ושד מלכים תינקי (לעיל ס)

"תנחומיה" - מלשון נחמה

"תמצו" - מלשון מציצה כמו שתית מצית (לעיל נא)

"והתענגתם" - מלשון תענוג

"מזיז" - מלשון הזזה ממקום למקום וכן וזיז שדי ירענה (תהלים פ)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על צד תנשאו" - ר"ל תהיו מכובדים מאד בעיני העכו"ם ולפי שהמשילם לתינוק היונק אמר לשון הנופל בתינוק היונק שנושאים אותו על הזרוע בצד הגוף ומשעשעים אותו על הברכים לשמחו

"וינקתם" - אתם המתאבלים עליה תהיו יונקים את העושר הזה והוא דרך משל לומר כמו התינוק יונק חלב מאין עמל כן תאכלו כבוד העכו"ם אשר לא יגעתם בה

"נוטה אליה" - אטה אל ירושלים שלום הרבה כמי נהר וכבוד הגוים ועשרם אטה לה לבוא במרוצה כנחל שוטף

מצודת ציון

"שוטף" - ענין רדיפה ומהירות המשיכה

"כבוד" - ענין עושר כמו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה (בראשית לא)

"תנשאו" - מלשון משא וסבל

"תשעשעו" - ענין התעסקות לשמחה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובירושלים תנוחמו" - כל התנחומין שלכם תהיה בירושלים כי שם תקבלו הרבה טובה וזה יחשב לתנחומין על הצרות שעברו עליכם

"אשר אמו תנחמנו" - דרך האם לנחם את בנה יותר מן האב

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזעם" - גם ידעו הזעם אשר זעם את אויביו

"ונודעה יד ה'" - אז ידעו עבדיו כח גבורת ה'

"כדשא תפרחנה" - יפרחו כעשב השדה ר"ל יתחזקו בבריאות ולפי שהדאגה והיגון מייבשים העצמות כמ"ש ורוח נכאה תייבש גרם (משלי יז) אמר בעת השמחה יתחזקו העצמות

"וראיתם" - כאשר תראו ירושלים בבניינה ישיש לבכם

מצודת ציון

"כדשא" - כעשב

"תפרחנה" - מלשון הפרחה וגדול

"וזעם" - ענין כעס

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להשיב בחמה אפו" - להשיב לצריו גמול אף בחימה רבה

"וגערתו" - הגערה אשר יגער עליהם תהיה בלהבות אש

"באש יבוא" - לאבד בו את חיל גוג ומגוג

"וכסופה" - כרוח סופה יבוא מרכבותיו ר"ל יבוא בחימה שפוכה

מצודת ציון

"וכסופה" - רוח סופה וסערה

"וגערתו" - ענין צעקת נזיפה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נשפט" - יהיה מתווכח עמהם בהבאת אש ובחרבו יהיה מתווכח את כל בשר ויתרבו החללים אשר יהרג ה' וזה יחשב לויכוח כי בזה יודיע שפשעו לו

מצודת ציון

"נשפט" - ענין ויכוח וכן הנני נשפט אותך (ירמיהו ב')

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יחדיו" - כולם יחד יתמו מן העולם

"אוכלי" - בני ישראל האוכלים בשר החזיר וגו'

"המתקדשים" - המזדמנים יחד ומטהרים עצמם ללכת אל העכו"ם העומדות בגנות

"אחר אחת בתוך" - סיעה אחר סיעה אחר שגמרה הראשונה את עבודתה נכנסת השניה באמצע הגנה מקום מעמד העכו"ם

מצודת ציון

"המתקדשים" - ענין הזמנה כמו קדשו עליה מלחמה (שם ו')

"בתוך" - באמצע וכן ויבתר אותם בתוך (בראשית ט"ו)

"והשקץ" - ר"ל כל מין שקץ והוא שם כולל לכל השרצים

"והעכבר" - שם שרץ מה

"יסופו" - ענין כליון כמו אסוף אסיפם (ירמיהו ח')

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באה" - ר"ל לכן באה העת לקבץ את כל העכו"ם והלשונות כלומר אני אסבב שיבואו כל העכו"ם עם גוג ומגוג למען יראו את כבודי שאתכבד בהם בעשות בהם נקם ויכירו שהבל נתלו

"ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם" - רצה לומר ואנכי עם מעשיהם ומחשבותיהם כלומר הן ידעתי כל מעשיהם ומחשבותיהם כאלו נמצאתי עמהם

מצודת ציון

"והלשונות" - כן יקראו אומות חלוקות שיש לכל אחד שפת לשון בפני עצמו

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והגידו" - אלה הפליטים אשר בהם האותות יבואו בכל המקומות ההם ויגידו את כבודי בין העכו"ם כי יראו את האותות ההושם בהם

"אשר לא שמעו" - אשר לא שמעו מעולם שמועת ה' ומעולם לא ראו כבוד ה'

"האיים הרחוקים" - ואל היושבים בהאיים הרחוקים

"מושכי קשת" - המלומדים לירות חיצים בקשת ולפי שהדרך למשוך יתר הקשת למותחו לכן אמר מושכי קשת

"ושלחתי מהם פליטים" - כי רובם ימותו סביב ירושלים ופליטים מהם אשלח לנפשם ללכת אל העכו"ם היושבים בתרשיש וגו'

"ושמתי בהם אות" - בכל הבאים אשים אות וזהו מ"ש ועיניו תמקנה בחוריהן וגו' (זכריה יד)

מצודת ציון

"אות" - סימן

"פליטים" - ענין שארית כמו אל יהי לה פליטה (שם נ')

"תרשיש וגו'" - שמות ארצות

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר יביאו וגו' בכלי טהור" - כמו שמביאים ישראל את המנחה לבית ה' בכלי טהור כן יביאו העכו"ם את ישראל בבגדים טהורים ונאים ובמרכבות נאות ומכובדות

"על הר קדשי" - אל הר קדשי ולתוספות ביאור אמר ירושלים

"והביאו את כל אחיכם בני ישראל" - הרחוקים שלא עלו עם אחיהם אותם העכו"ם שישראל הם בתוכם כשישמעו הפלא הגדול שיעשה המקום במחנה גוג ומגוג יביאו את ישראל בסוסים וברכב וגו' למנחה לה'

מצודת ציון

"ברכב" - במרכבות

"ובצבים" - עגלות מכוסות וכן עגלות צב (במדבר ז')

"ובפרדים" - הם הנולדים מן הסוס והחמור

"ובכרכרות" - ברקודים של שמחה וכן ודוד מכרכר בכל עוז (שמואל ב י)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגם מהם" - גם מהמובאים אקח להיות כהנים ולוים מאותם שיהיו ממשפחת כהונה ולויה עם כי נשכח זכרם בהיותם בארץ רחוקה והיו מחזיקים עצמם בחזקת ישראל הנה לפני גלוי הכל

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כן יעמוד" - כן יתקיים לעולם זרעכם ושמכם כי לא ימחה שם ישראל עד עולם

"עומדים לפני" - אשר יהיו עומדים וקיימים לפני ר"ל שיהיה עמידתם לעולם על ידי ולא יכלו עוד כקדמונים

"אשר אני עושה" - בימים ההם

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להשתחות לפני" - בבית המקדש

"יבוא כל בשר" - ר"ל כל בני אדם אפילו שאר העמים

"והיה מידי חדש בחדשו" - מתי שיהיה ראש חדש והוסיף לומר בחדשו ר"ל בראש חדש עצמו ולא יעבור הזמן וכן ומדי שבת בשבתו

מצודת ציון

"מדי" - ענינו כמו מתי וכן מדי עברו (לעיל כ"ח)

"חדש" - כן יקרא ראש החדש וכן מחר חדש (שמואל א כ')

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי תולעתם" - הרימה האוכלת בשר ההרוגים ההם לא תמות והאש הבוער בהם לא תכבה

"והיו דראון" - פגרי מחנה גוג ומגוג יהיו לחרפה ולבזיון בעיני כל בשר הבאים להשתחות לפני ה'

"ויצאו" - העכו"ם הבאים להשתחות לפני ה' יצאו מירושלים לעמק יהושפט לראות בפגרי מחנה גוג ומגוג שפשעו באל יתברך וחשבו להגלות את ישראל וזה יהיה בתוך אותם שבעה חדשים בעוד שלא קברו אותם וכמ"ש וקברום וגו' שבעה חדשים (יחזקאל לט)

מצודת ציון

"בפגרי" - כן יקראו גופות ההרוגים וכן כפגר מובס (לעיל י"ד)

"תולעתם" - מלשון תולעת ורימה

"ואשם" - מלשון אש

"תכבה" - מלשון כבוי

"דראון" - ענין בזיון וכן לדראון עולם (דנייאל י"ב)

"לכל בשר" - לכל אדם