מפרשי רש"י על שמות ב כא
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק ב' • פסוק כ"א |
• א • ב • ה • ו • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • כ • כא • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיּ֥וֹאֶל מֹשֶׁ֖ה לָשֶׁ֣בֶת אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיִּתֵּ֛ן אֶת־צִפֹּרָ֥ה בִתּ֖וֹ לְמֹשֶֽׁה׃
רש"י
"ויואל" - כתרגומו (ס"א כמשמעו) ודומה לו (שופטים יט) הואל נא ולין ולו הואלנו הואלתי לדבר ומדרשו לשון אלה נשבע לו שלא יזוז ממדין כי אם ברשותו
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיּוֹאֶל – כְּתַרְגּוּמוֹ ("וּצְבִי מֹשֶׁה"). וְדוֹמֶה לוֹ: "הוֹאֶל נָא וְלִין" (שופטים יט,ו), "וְלוּ הוֹאַלְנוּ" (יהושע ז,ז), "הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר" (בראשית יח,כז,לא). וּמִדְרָשׁוֹ לְשׁוֹן אָלָה; נִשְׁבַּע לוֹ שֶׁלֹּא יָזוּז מִמִּדְיָן כִּי אִם בִּרְשׁוּתוֹ (נדרים ס"ה ע"א).
מפרשי רש"י
[כח] אין ויואל אלא שבועה. בנדרים בפרק רבי אליעזר (סה.), דאמרינן שם אין "ויואל" אלא לשון שבועה, כדכתיב (ר' במדבר ה, כא) "והשביע אותה בשבועת האלה". אף על גב ד"אלה" מגזרת נחי למד הפעל, ו"יואל" מגזירת נחי פ"א יו"ד הפעל, כיון שהיו"ד בנחי פ"א הפעל לפעמים נופלת, וכן נחי למ"ד הה"א יסוד הנופל הוא, ולפיכך הלשון אחד, וכבר נתבאר זה. ומה שלא פירשו ז"ל "ויואל" כמשמעו, כמו "הואלתי", דאם כן למה ליה למכתב כלל "ויואל משה לשבת את האיש", דודאי התחיל לשבת: