מפרשי רש"י על שמות ב י
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ב' • פסוק י' | >>
• א • ב • ה • ו • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • כ • כא • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֙הוּ֙ לְבַת־פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי־לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃
רש"י
"משיתהו" - כתרגומו שחלתיה והוא לשון הוצאה בל' ארמי כמשחל ביניתא מחלבא ובל' עברי משיתהו לשון הסירותיו כמו (יהושע א) לא ימוש לא משו כך חברו מנחם ואני אומר שאינו ממחברת מש וימוש אלא מגזרת משה ולשון הוצאה הוא וכן (שמואל ב כב) ימשני ממים רבים שאילו היה ממחברת מש לא יתכן לומר משיתהו אלא המישותיהו כאשר יאמר מן קם הקימותי ומן שב השיבותי ומן בא הביאותי או משתיהו כמו (זכריה ג) ומשתי את עון הארץ אבל משיתי אינו אלא מגזרת תיבה שפעל שלה מיוסד בה"א בסוף התיבה כגון משה בנה עשה צוה פנה כשיבא לו' בהם פעלתי תבא היו"ד במקום ה"א כמו עשיתי בניתי פניתי צויתי
רש"י מנוקד ומעוצב
מְשִׁיתִהוּ – שְׁחָלִיתֵהּ, וְהוּא לְשׁוֹן הוֹצָאָה בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, "כְּמִשְׁחַל בִּינְתָא מֵחֲלָבָא" (ברכות ח' ע"א). וּבִלְשׁוֹן עִבְרִי מְשִׁיתִיהוּ לְשׁוֹן הֲסִירוֹתִיו, כְּמוֹ לֹא יָמוּשׁ (יהושע א,ח), לֹא מָשׁוּ (במדבר יד,מד), כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ מִמַּחְבֶּרֶת מָשׁ וְיָמוּשׁ אֶלָּא מִגִּזְרַת מ.ש.ה, וּלְשׁוֹן הוֹצָאָה הוּא, וְכֵן יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים (שמ"ב כב,יז), שֶׁאִלּוּ הָיָה מִמַּחְבֶּרֶת מָשׁ לֹא יִתָּכֵן לוֹמַר מְשִׁיתִיהוּ אֶלָּא הֲמִישׁוֹתִיהוּ, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מִן קָם הֲקִימוֹתִי, וּמִן שָׁב הֲשִׁיבוֹתִי, וּמִן בָּא הֲבִיאוֹתִי, אוֹ מַשְׁתִּיהוּ, כְּמוֹ וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ (זכריה ג,ט), אֲבָל מָשִׁיתִי אֵינוֹ אֶלָּא מִגִּזְרַת תֵּיבָה שֶׁפֹּעַל שֶׁלָּהּ מְיֻסָּד בְּהֵ"א בְּסוֹף הַתֵּיבָה, כְּגוֹן מ.ש.ה, ב.נ.ה, ע.ש.ה, צ.ו.ה, פ.נ.ה, כְּשֶׁיָּבֹא לוֹמַר בָּהֶם פָּעַלְתִּי, תָּבֹא הַיּוֹ"ד בִּמְקוֹם הֵ"א, כְּמוֹ בָּנִיתִי, עָשִׂיתִי, צִוִּיתִי.
מפרשי רש"י
[יב] ולשון הוצאה הוא. פירוש שגם בלשון עברי הוא לשון הוצאה כמו בתרגום ארמית, ואינו לשון הסרה:
[יג] או משתיהו. פירוש אם הוא לשון הפעיל יאמר 'המישותיהו', כמו "הקימותי" (להלן ו, ד), ואם אינו לשון הפעיל רק לשון קל יאמר 'משתיה':