[כח] אין ויואל אלא שבועה. בנדרים בפרק רבי אליעזר (סה.), דאמרינן שם אין "ויואל" אלא לשון שבועה, כדכתיב (ר' במדבר ה, כא) "והשביע אותה בשבועת האלה". אף על גב ד"אלה" מגזרת נחי למד הפעל, ו"יואל" מגזירת נחי פ"א יו"ד הפעל, כיון שהיו"ד בנחי פ"א הפעל לפעמים נופלת, וכן נחי למ"ד הה"א יסוד הנופל הוא, ולפיכך הלשון אחד, וכבר נתבאר זה. ומה שלא פירשו ז"ל "ויואל" כמשמעו, כמו "הואלתי", דאם כן למה ליה למכתב כלל "ויואל משה לשבת את האיש", דודאי התחיל לשבת:
ויואל משה. מה ראה משה ליטפל ביתרו עובד ע"ג אלא היה משה בורח מפני פרעה ומתירא ממנו שמא יגלגל עלילות בכל מקום שהוא כדי שיהרגוהו ועל כן הלך להתחתן עם אחד הכהנים שהם כומרים לע"ג מפני שהיו כל נכסיהם בני חורין אין למלך עליהם שום נגישה ולא שום תביעה כענין שכתוב (בראשית מז) רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה וכתיב כי חק לכהנים מאת פרעה, ועל כן רצה להתחתן עם אחד מהם ושישא בתו אחר שנתגייר, ומה שבחר יתרו מן הכהנים מפני שהיו לו בנות רבות כדי שיעשה לו זול וירצו בו לאלתר ולא ידקדקו עמו ומזה אמר ולכהן מדין שבע בנות כי מה צורך להזכיר שהיו לו שבע בנות אלא שמן הטעם הזה רצה להטפל במקום ההוא ורצה להשבע להם בדבר שכן דרשו רז"ל ויואל משה אין אלה אלא שבועה כך שמעתי מפני הרב רבי דן ז"ל.
ויתן את צפורה בתו למשה. נקראת צפורה מלשון צפור שהוא עוף טהור על שם שעתידה להתגייר ולהטהר מטמאת ע"ג ולהזדווג למשה.
"ויואל". כבר בארתי (הושע ה) שפעל יאל מורה שנתרצה אחר שמאן תחלה בדבר, מבואר שמשה לא נתרצה תיכף, וכן אחר שנתרצה לא נתרצה מצד שהוא כהן מדין רק לשבת
את האיש מצד מעלתו וחכמתו, כי כהונתו לע"ז היה נגד רצון משה:
את צפרה בתו למשה. טעם שכפל הזכרת שמו, ולא הספיק לומר: ויתן לו את וגו', יכוין הכתוב להודיע כי היא בת זוגו, ותיבת למשה הוא דברי הכתוב, שאומר כי צפורה למשה היא למנה בת זוגו:
