מפרשי רש"י על דברים ג כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


דברים ג:


כג


פסוק

(כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר.

רש"י

"ואתחנן" - אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם אף ע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם לפי שאמר לו (שמות לג) וחנותי את אשר אחון אמר לו בלשון ואתחנן ד"א זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה כדאיתא בספרי

"בעת ההיא" - לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר (ספרי)

"לאמר" - זה אחד מג' מקומות שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאו

מפרשי רש"י

מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)

עריכה

לאמר. זה אחד משלשה מקומות שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי – אבל בספרי, לא שנו אלא: 'זה אחד מן הדברים שאמר משה לפני המקום, הודיעני אם אתה עושה לי אם אי אתה עושה לי. (וידבר) "[ויצעק] משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה" שאין תלמוד לומר לאמר, מה תלמוד לומר לאמר, אמר לו, הודיעני אם נופל אני בידם, אם לאו. כיוצא בו אתה אומר, "וידבר משה לפני ה' לאמר", שאין תלמוד לומר לאמר, ומה תלמוד לומר לאמר, אמר לו, הודיעני אם אתה גואלן, אם לאו. כיוצא בו אתה אומר, "ויצעק משה אל ה' לאמר", שאין תלמוד לומר לאמר, ומה תלמוד לומר לאמר, אמר לו, הודיעני אם אתה מרפא, אם לאו. כיוצא בו אתה אומר, "וידבר משה אל ה' לאמר", שאין תלמוד לומר לאמר, ומה תלמוד לומר לאמר, אמר לו, הודיעני נא אם אתה ממנה עליהם פרנסים, אם לאו. אף כאן אתה אומר "בעת ההיא לאמר", שאין תלמוד לומר לאמר, ומה תלמוד לומר לאמר, אמר לו, הודיעני אם אכנס לארץ, אם לאו'. ואם כן זה אחד מחמשה מקומות, שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי, מיבעי ליה. אבל בפסוק, "וידבר משה אל ה' לאמר יפקוד ה' אלהי הרוחות" וגומר, שנו בספרי, "רבי אליעזר אומר, בארבעה מקומות בקש משה מלפני המקום והשיבו המקום על שאלותיו" והביאם כולם, והשמיט מהחמשה דלעיל המקום של "(וידבר) [ויצעק] משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה", ולא ידעתי למה. ולפי זה יהיה לאמר האמור כאן אחד מארבעה מקומות שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאו, לא אחד משלשה מקומות, כמו שכתב רש"י ז"ל, וצריך עיון.

ומה שדרשו רז"ל בלאמר הכתובים באלה החמשה מקומות, מה שלא דרשו בשאר המקומות, הנה כבר כתבתי הטעם בפרשת פנחס בפסוק "וידבר משה אל ה' לאמר יפקוד ה' אלהי הרוחות", והארכתי שם מאד, עיין שם:

גור אריה (כל הפרק)

עריכה

זה אחד משלשה מקומות וכו' - זהו האחד, והשני - "ויצעק משה אל ה' לאמר" אצל מרים (במדבר יב, יג), שאין תלמוד לומר "לאמר", אלא אמר הודיעני אם מרפאה אם לאו (רש"י שם). וכן "וידבר משה לפני ה' לאמר יפקוד ה' אלהי הרוחות" (שם כז, טו-טז), הודיעני נא אם תמנה עליהם פרנס (רש"י שם). ובספרי (כאן) שנו "וידבר משה לפני ה' לאמר" (שמות ו, יב), הודיעני אם אתה גואלן אם לאו וכו'. והקשה הרא"ם, דצריך עיון למה רש"י לא הביאו: ויראה דרש"י לא הביא רק אותם שהיה משה מתפלל עליהן, והם אלו שלשה, דכתיב "ואתחנן אל ה' בעת ההיא". וכן היה מתפלל על מרים. והיה מבקש מלפניו "יפקוד ה' אלהי הרוחות איש על העדה". ולא הביא עמהן "וידבר משה לפני ה'" דפרשת וארא כי אותה בקשה שיודיע לו אם גואל אותם אם לאו, לא היה בקשה גמורה, שלא היה מבקש עתה שיגאל ישראל, רק שרצה לדעת אם יגאל ישראל, ולכך לא חשיב אותו עמהם:

אבל בספרי בפרשת פנחס אצל "יפקוד ה' וגו'", מנה אלו שלשה, ומנה גם כן עמהם "וידבר משה לפני ה'" דבפרשת וארא, אף על גב שלא היה מבקש עתה על גאולתם, מכל מקום היה חפץ בגאולתם, ורצה לדעת אם יגאל אותם. ומכל מקום לא חשיב (ספרי שם) עמהן "ויצעק משה אל ה'" דבפרשת בשלח, משום דשם היה מבקש להודיע אותו אם יפול בידיהם אם לא, ולא היה זה שאלה ראויה, שהרי השיב לו הקב"ה, אתה אמרת "עוד מעט וסקלוני", ואמר לו "לך עבור לפני העם", 'וראה אם יסקלוך, [למה] הוצאת לעז על בני' (רש"י שם), ולכך לא חשיב זה. אבל בספרי בפרשת ואתחנן חשיב שם גם זה עמהם, ששם בא למנות כל המקומות שאמר משה להקדוש ברוך הוא שיודיעהו תשובה על דבריו. כך יראה נכון: