קטגוריה:במדבר לב ה
ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן.
וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.
וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
וַיֹּאמְר֗וּ וַ - ו' החיבור
יֹּאמְר֗וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1.1 אִם אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC־מָצָ֤אנוּ מָצָ֤אנוּ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 4672
מורפ': HVqp1cp חֵן֙ חֵן֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2580
מורפ': HNcmsa
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1.0 בְּעֵינֶ֔יךָ בְּ - מילת יחס
עֵינֶ֔י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/5869 a
מורפ': HR/Ncbdc/Sp2ms
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1 יֻתַּ֞ן יֻתַּ֞ן - פועל, הופעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5414
מורפ': HVHi3ms
מבנה ע"פ הטעמים: 1.0.0.0 אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָאָ֧רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֧רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa הַזֹּ֛את הַ - מילית, ה' הידיעה
זֹּ֛את - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד
צורת יסוד: d/2063
מורפ': HTd/Pdxfs
מבנה ע"פ הטעמים: 1.0.0 לַעֲבָדֶ֖יךָ לַ - מילת יחס
עֲבָדֶ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/5650
מורפ': HR/Ncmpc/Sp2ms
מבנה ע"פ הטעמים: 1.0 לַאֲחֻזָּ֑ה לַ - מילת יחס
אֲחֻזָּ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/272
מורפ': HR/Ncfsa
מבנה ע"פ הטעמים: 1 אַל אַל - מילית, שלילה
צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־תַּעֲבִרֵ֖נוּ תַּעֲבִרֵ֖ - פועל, הפעיל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, יחיד
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 5674 a
מורפ': HVhj2ms/Sp1cp
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0 אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַיַּרְדֵּֽן הַ - מילית, ה' הידיעה
יַּרְדֵּֽן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: d/3383
מורפ': HTd/Np
מבנה ע"פ הטעמים: 0׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּאמְר֗וּ רביעי (משנה, דרגא 3)
אִם־מָצָ֤אנוּ מהפך (משרת, דרגא 5) חֵן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בְּעֵינֶ֔יךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
יֻתַּ֞ן גרשיים (שליש, דרגא 4)
אֶת־הָאָ֧רֶץ דרגא (משרת, דרגא 5) הַזֹּ֛את תביר (משנה, דרגא 3)
לַעֲבָדֶ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)
לַאֲחֻזָּ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־הַיַּרְדֵּֽן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמְרוּ כשמשה ואלעזר לא ענו, הם המשיכו והסבירו את בקשתם: "אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ, יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה. אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרוּ אִם אַשְׁכַּחְנָא רַחֲמִין בְּעֵינָךְ תִּתְיְהֵיב אַרְעָא הָדָא לְעַבְדָךְ לְאַחְסָנָא לָא תַעְבְּרִנַּנָא יָת יַרְדְּנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ אִין אַשְׁכַּחְנָא רַחֲמִין קֳדָמָךְ תִּתְיְהַב אַרְעָא הֲדָא לְעַבְדָךְ לְאַחְסָנָא לָא תַעַבְרִינָנָא יַת יוֹרְדָנָא: |
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אל תעבירנו את הירדן. הכוונה בזה על דרך אומרם ז"ל (בבא בתרא דף קט:) בפסוק והעברתם את נחלתו לבתו שהבת מעברת הנחלה ממקומה, כמו כן נתכוונו לומר שאם לא יתן להם ארץ המקנה הראויה להם הנה הוא מעביר נחלתם ממקומה:
עוד נתכוונו להרים מכשול החשד בהם שבוחרים בארץ זו לצד המנוחה לבל יכנסו לארץ אויביהם, ואמרו שטעם דבריהם אינו אלא לפי שאינם רוצים לנחול בעבר הירדן אלא כאן לצד ההכנה שיש להם ולא כדי שלא יטריחו במלחמות יושבי הארץ כי אין להם בזה אלא העברה:
עוד נתכוונו במאמר אל תעבירנו לומר כי יש בזה דבר נאות לישראל שיקילו מעליהם עולם ולא יצטרכו לנחל אותם בארץ:
עוד אפשר שנתכוונו לשלול העברתם עם ישראל כדרך שהתנה עליהם משה לבסוף, וסמכו על הטעם שנתנו בתחילת דבריהם שאמרו אשר הכה ה' ואין צורך לעבור כל חלוץ:
(ו - ז) ויאמר משה וגו' האחיכם יבואו וגו' ולמה תניאון וגו'. הן האדון משה רבינו השכיל בדברי בני גד ובני ראובן כל מה שרצו לומר כמו שפירשנו, וטען כנגד מה שאמרו שמנכסי גבוה הם שואלים כי העדה לא עשו דבר, גם מה שנתכוונו לטעון כנגד העתיד שאין טורח בדבר כי ה' הוא עושה נפלאות גדולות לבדו, אמר להם האחיכם יבואו למלחמה פירוש אמת כי ה' הוא הנלחם להם אבל על כל פנים צריכין להזדמן במלחמה, והוא מה שדייק יבואו למלחמה ולא אמר האחיכם ילחמו לומר שעל הביאה בלבד הוא תמה, ויש בזה סתירה על טענת מלחמה שעברה וגם טענת מלחמה הבאה בארץ שעל כל פנים כל איש ישראל יש להם יגיעה בדבר, ולמה יבקשו הם יגיע כפם של ישראל, וגמר אומר ואתם תשבו פה, נתחכם לומר שהגם שהבטחת ה' היא מושגת שאמירת הגבוה כמסירת הדיוט ואין כאן יגיעה, הלא תשכיל ביאת ישראל למלחמה בערך ישיבתכם פה ותראו כי יש הרגש ליגיעת ביאת המלחמה, ואם כן למה תרצו ליטול דבר שהיא יגיעה של ישראל כיון שאין אתם יגיעים עמהם בביאתכם למלחמת הארץ:
גם נתכוון במאמר תשבו פה בטענה הנשמעת כי ארץ סיחון ועוג שהם שואלים נתנה ה' כשהיו מקובצים יחד שבטי ישראל שזכות כלן עמד להנחילם הארץ הלזו וכשהם נוטלים חלקם בארץ נגרע מערך זכות הרבים לפי שהם יושבים פה, ובזה סתר טענתם שנתכוונו במאמר אשר הכה ה' שזה יגיד על מלחמות הארץ שאין טורח לישראל כמו שפירשתי למעלה כי לא כן הוא שאין הדבר דומה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר לב ה"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.