מפרשי רש"י על דברים ג יב
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק ג' • פסוק י"ב |
• א • יא • יב • טז • יח • כג • כד • כה • כו • כז • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר־הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִֽי׃
רש"י
"ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא" - האמורה למעלה מנחל ארנון ועד הר חרמון
"מערער אשר על נחל ארנון" - אינו מחובר לראשו של מקרא אלא לסופו על נתתי לראובני ולגדי אבל לענין ירושה עד הר חרמון היה
רש"י מנוקד ומעוצב
וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה, "מִנַּחַל אַרְנֹן וְעַד הַר חֶרְמוֹן" (לעיל פסוק ח), יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִיא.
מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנוֹן – אֵינוֹ מְחֻבָּר לְרֹאשׁוֹ שֶׁל מִקְרָא אֶלָּא לְסוֹפוֹ, עַל נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי; אֲבָל לְעִנְיַן יְרֻשָּׁה, עַד הַר חֶרְמוֹן הָיָה.
מפרשי רש"י
[ד] אינו מחובר לראשו של מקרא. כלומר, שאין פירוש "ואת הארץ ירשנו מערוער וגו'", דהא למעלה כתיב (פסוק ח) "מנחל ארנון עד הר חרמון", וכאן אומר "מערוער וחצי הר הגלעד", אלא דלמעלה מדבר בירושה, וכאן מדבר שנתן אותה לראובני ולגדי:
ומה שהפך רש"י הפירוש, וכתב "ההוא יקרא ארץ רפאים" לפני זה, לומר גם כן ד"ההוא יקרא ארץ רפאים" קאי על כל הארץ אשר ירשו עד הר חרמון, הכל יקרא ארץ רפאים, לא כפי מצב הפסוק שכתב אחר "מערוער אשר על נחל ארנון וחצי הר הגלעד ויתר הגלעד", שיהיה זה בלבד נקרא "ארץ רפאים", דודאי דהכל יקרא "ארץ רפאים", דאם לא כן, למה היו כובשין אותו, כיון שלא נקרא "ארץ רפאים":