מכילתא על שמות כב ד
<< | מכילתא על שמות • פרק כ"ב • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אוֹ־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־בְּעִירֹ֔ה וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמ֖וֹ יְשַׁלֵּֽם׃
קלז. כי יבער איש שדה למה נאמר. עד שלא יאמר, היה לי בדין. הואיל (והבאר) ממונו (וההבער) ממונו, אם למדת על (הבאר) שהוא חייב, לא יהא חייב על (הבערו). אם זכיתי מן הדין, מה תלמוד לומר כי יבער איש. אלא בא הכתוב ללמדך שהשן מועדת לאכול הראוי לה, והבהמה מועדת לשבר בדרך הלוכה. (מכאן אמרו, לעולם) אינו חייב עד שיצא המזיק מרשותו והזיק ששמין נזקין בעידית וקל וחומר להקדש.
(דבר אחר)
קלח. כי יבער איש שדה או כרם לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו.
שדה או כרם מה כרם יש בו פירות, אף שדה יש בו פירות.
קלט. ושלח את בעירה מכאן אמרו, מסר צאנו לבנו לשלוחו ולעבדו פטור. לחרש שוטה וקטן, חייב.
קמ. ובער בשדה אחר רבי נתן אומר, הרי המגדיש בתוך שדה חברו שלא ברשות. ויצאה בהמתו של בעל הבית והזיקה, קורא אני עליו ושלח את בעירה. לכך נאמר, ובער בשדה אחר, (אלא) [ולא] אחר הוא זה. מיטב שדהו ומיטב כרמו מיטב שדהו של (מזיק) [ניזק] ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, לא בא הכתוב ללמדך אלא ששמין נזקין בעדית. קל וחומר להקדש.
ראו גם: התורה והמצוה על שמות כב ד - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · כב · ד · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-22-04