מכילתא על שמות כב כז
<< | מכילתא על שמות • פרק כ"ב • פסוק כ"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל וְנָשִׂ֥יא בְעַמְּךָ֖ לֹ֥א תָאֹֽר׃
קפח. אלהים לא תקלל למה נאמר. לפי שהוא אומר ונוקב שם ה' מות יומת (ויקרא כד), עונש שמענו אזהרה לא שמענו. לכך נאמר אלהים לא תקלל, מכל מקום. דברי רבי (ישמעאל) [עקיבא]. ר' (עקיבא) [ישמעאל] אומר בדיינין הכתוב דבר. שנאמר עד האלהים יבא דבר שניהם.
אלהים לא תקלל אין לי אלא דיין, נשיא מנין- תלמוד לומר ונשיא בעמך לא תאר. אני אקרא, ונשיא בעמך לא תאר, אחד נשיא ואחד דין במשמע. ומה תלמוד לומר אלהים לא תקלל, לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. [אין לי אלא דין נשיא, שאר כל אדם מנין -תלמוד לומר בעמך לא תאר, מכל מקום.] מכאן אמרו, יש מדבר דבר אחד וחייב עליו משום ד' דברים. בן נשיא שקלל את האב, חייב משום ד' דברים. משום נשיא, ואב, ודיין, ומשום בעמך לא תאר. רבי יהודה בן בתירה אומר, אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר, שומע אני לא יהא חייב עד שיהא דיין ונשיא. תלמוד לומר אלהים לא תקלל, לחייב עליו משום דיין, ונשיא בעמך [לא תאור] לחייב עליו משם נשיא. ומה תלפמד לומר בעמך, בזמן שהן עושין מנהג עמך.
( אלהים לא תקלל , איו לי אלא דין ונשיא. שאר כל אדם מנין- תלמוד לומר בעמך לא תאר מכל מקום.)
ראו גם: התורה והמצוה על שמות כב כז - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · כב · כז · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-22-27