מכילתא על שמות כב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מכילתא על שמותפרק כ"ב • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ב, א':

אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים׃



קלב. אם במחתרת ימצא הגנב (ומה) זה ספק שבא לגנוב ספק שבא להרוג. אתה אומר ספק שהוא בא לגנוב וספק להרוג. או אינו אלא ספק לגנוב וספק שלא לגנוב. אמרת, אם כשיגנוב ודאי והרגו הרי, זה חייב, קל וחומר זה שספק בא לגנוב ספק לא בא לגנוב [הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון ספק בא לגנוב ספק בא להרוג]. מכאן אתה דן על פקוח נפש (ששפיכות דמים שמטמאה את הארץ ממסלקת את השכינה (היה דוחה (את) [אותה]) הספק (הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא בלשון הראשון ספק בא לגנוב ספק בא להרוג).

אם זרחה השמש עליו [ר' ישמעאל אומר,] וכי השמש עליו בלבד זרחה והלא על כל העולם כולו זרחה. אלא מה שמש שלום בעולם אף זה אם ידוע הוא שבשלום עמו והרגו הרי זה חייב. כיוצא בו ופרשו השמלה וגו' (דברים כב) מחוורין הדברים כשמלה, כיוצא בה על משענתו על בוריו. אף כאן אתה אומר כן אם זרחה השמש. (רבי ישמעאל אומר,) אתה אומר לכך בא, [או אינו בא אלא] לחלק בין יום ללילה. לומר אם הרגו ביום חייב ובלילה יהא פטור. תלמוד לומר ולנערה לא תעשה דבר. וכי מה למדנו (לרוצח) [מרוצח] מעתה אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד, מה להלן לא חלק בין יום ללילה אף כאן לא תחלוק בין יום ללילה. מה כאן אם קדמו והרגו פטור, אף להלן אם קדמה והרגתו פטורה. ומה להלן היו לה מושיעין הימנו והרגתו חייבת, אף כאן היו לו מושיעון הימנו והרגו חייב.


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כב א - פירוש מלבי"ם על המכילתא.




קיצור דרך: mdrjhlka-jm-22-01