מכילתא על שמות כב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


קנד. כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה ר' ישמעאל אומר, שיפקיד אצלו ויאמר לו הילך שמור לי זה. אבל אם אמר לו עיניך בו, הרי זה פטור.

חמור או שור או שה אין לי אלא חמור או שה, שאר כל בהמה מנין -תלמוד לומר וכל בהמה לשמור. אקרא אני כל בהמה, ומה תלמוד לומר חמור או שור או שה. אם נאמר כך, שומע אני לא יהיה חייב עד שיפקיד אצלו כל בהמה. תלמוד לומר חמור או שור או שה, לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. (ומה תלמוד לומר כל בהמה, אלא) (בא הכתוב ללמדך שכל הכלל שהוא מוסיף על (הכלל) [הפרט] הכל בכללו

קנה. ומת (שתהא מיתתו) בידי שמים.

או נשבר ששברתו חיה.

או נשבה ששבוהו לסטים. (עדיין) אני אומר, השבר והשבי בין שיכול להציל בין שאין יכול להציל. תלמוד לומר, ומת. מה מיתה מיוחדת שאי אפשר לו להצילה פטור מלשלם, אף כל דבר שאי אפשר להצילו פטור מלשלם, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר, הרי אתה דן אפשר (מי) [משאי אפשר] שאי אפשר למיתה אלא להיות בידי שמים. אבל השבר והשבי אפשר להיות בין בידי שמים בין בידי אדם. חזר ודנן (כמין) גנבה. רבי שמעון אומר, הטרפה לא ישלם, יש טרפה שאינו משלם.

קנו. אין רואה . בעדים הכתוב מדבר.

אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם . הא יש רואה, בעל הבית פטור מכל דבר.


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כב ט - פירוש מלבי"ם על המכילתא.

<< · מכילתא על שמות · כב · ט · >>


קיצור דרך: mdrjhlka-jm-22-09