לדלג לתוכן

מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית ו ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
שלמה בובר
מדרש תנחומא
הקדום והישן
מיוחס
לרבי תנחומא ברבי אבא
על
חמשת חומשי תורה
→בראשית ו ה בראשית ח א←



פרשת נח

[א] אלה תולדות נח (בראשית ו, ט).[ילמדנו רבינו על כמה עבירות נשים מתות בשעת לדתן? כך] שנו רבותינו, ﬠל שלש ﬠבירות נשים מתות בשﬠת לדתן, [ﬠל שאינן זהירות בנדה, בחלה ובהדלקת הנר. ושלש מצות הללו מן התורה הן]. נדה מנין? שנאמר: ואשה כי יזוב זוב דמה (ויקרא טו, כה). וחלה מנין? שנאמר: ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה (במדבר טו, כ). נר השבת מנין? שנאמר: וקראת לשבת ﬠונג (ישעיהו נח, יג). ולמה נצטוו הנשים ﬠל המצות הללו? אלא אמרו חכמינו: שאדם היה תחילת ברייתו של ﬠולם, ובא חוה ושפכה דמו ﬠל ששמﬠ לה, שנאמר: כי ﬠפר אתה ואל ﬠפר תשוב (בראשית ג, יט). אמר הקב"ה: תנתן לה מצות דם הנדה [שיתכפר לה] ﬠל אותו הדם ששפכה. ומצות חלה למה? לפי שאדם היה חלתו של עולם, ובאתה חוה וטימאתהו, אמר הקב"ה: תנתן לה מצות חלה, שיתכפר לה ﬠל חלתו של ﬠולם שטימאתו. ומנין שהיה אדם חלתו של ﬠולם? כך שנו רבותינו: כיון שהאשה נותנת מים בﬠיסה היא מגבהת חלתה, כך [עשה] הקב"ה. אמר ר' יוסי בן קצרתא: כיון שנתן הקב"ה מים ﬠל האדמה, מיד הגביה חלתו, אדם מן האדמה, שכך הוא אומר: ואד יﬠלה מן הארץ (בראשית ב, ו), מיד וייצר ה' אלהים וגו' (בראשית ב, ז). ומצות הנר, לפי שהיה אדם נרו של הקב"ה, שנאמר: נר (אלהים) [ה׳] נשמת אדם (משלי כ, כז), ובאתה חוה וכבתה אותו, אמר הקב"ה: ינתן לה מצות הנר, כדי שיתכפר לה ﬠל הנר שכבתה, לכך נצטוו הנשים ﬠל מצות הנר בשבת. אמר הקב"ה: אם הייתם זהירים בנר שבת, אף אני מאיר לכם, שנאמר: והיה (ה׳ לך) [לך ה׳] לאור ﬠולם (ישעיהו ס, יט):

מי הﬠיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו (ישעיהו מא, ב). אמר הקב"ה: אברהם האיר ﬠולמי בצדקו, למה? שהיו כל דורו רשﬠים, ובכולם לא מצאתי אלא אחד, שנאמר: אחד היה אברהם (יחזקאל לג, כד). וכי שנים היו? אלא אחד בצדקו, וכן הקב"ה אומר לו: אברהם אברהם, למה שתי פﬠמים? אלא הוא אברהם צדיק מתחילתו ﬠד סופו, וכן יﬠקב יﬠקב, וכן משה משה, וכן שמואל שמואל, צדיקים מתחילתן וﬠד סופן, ממה שׁקרינו בﬠנין: אלה תולדות נח נח:

[ב] [אלה תולדות נח]. כך פתח ר׳ תנחומא בר אבא בבית המדרש, כתיב פרי צדיק ﬠץ חיים וגו' (משלי יא, ל), אמר ר' יהודה הלוי בר שלום, בשﬠה שאדם צדיק מסתלק מן העולם בלא בנים, הוא מיצר ובוכה. אומר לו הקב"ה: מפני מה אתה מיצר ובוכה, מפני שלא העמדת פרי בנים בﬠולם הזה? יש לי פרי יפה מהבנים. והוא אומר לפניו: רבונו של ﬠולם, מה הפרי ההוא? אומר לו הקב"ה: זו תורה שﬠסקת בה, שכך כתיב: פרי צדיק ﬠץ חיים, ואין ﬠץ חיים אלא תורה, שנאמר: עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג, יח). מי הוא זה? זה נח. אמרו רבותינו: לא מת נח ﬠד שראה את כל העולם כולו בישובו, ﬠד שראה קוטנת של ציפורי, וﬠד שראה שבﬠים אומות יוצאין מחלציו, ומכולם לא נזכר לו אלא צדקו, שנאמר: אלה תולדות נח [נח איש צדיק תמים]. שם חם ויפת אין כתיב כאן, אלא צדקו, שנאמר: נח איש צדיק. תדע לך שפסוק זה ﬠל נח הוא מדבר, שכתיב בסופו: ולוקח נפשות חכם (משלי יא, ל), זה היה נח שלקח נפשות, והיה זן אותם ומאכילן. ומה היה מאכילן? ר' ﬠקיבא אומר: דבילה היה מאכיל כולם, בהמה ואדם וחיה וﬠוף, כמה שנאמר: "והיה לך ולהם לאכלה" (בראשית ו, כא), ואיזהו דבר שבני אדם אוכלין ממנה והבהמה והחיה והﬠוף, הוי אומר זו דבילה. ורבנן אמרין: לאו, אלא כל מין ומין היה אוכל לפי שהיה למוד, הגמל תבן, והחמור שעורים, הפיל ﬠצי גפנים, הנﬠמית זכוכית, הוי אומר: ולוקח נפשות חכם:

דבר אחר: ולוקח נפשות. יש בהמה שהיתה אוכלת בשעה אחת ביום, ויש בשתים של יום, ויש בשלישי של יום, ויש בקריאת הגבר, אמרו רבותינו: שנים ﬠשר חדש שﬠשה נח בתבה, לא טﬠם טﬠם שינה, לא ביום ולא בלילה, שהיה ﬠסוק לזון את הנפשות שהיו ﬠמו, הוי אומר: ולוקח נפשות זה נח:

[ג] "הן צדיק בארץ ישולם" (משלי יא, לא). הן צדיק זה נח, שנאמר: נח איש צדיק. ﬠל ידי שהיה זריז [בﬠשיית] התבה מיד נשתלם, שנאמר: "הן צדיק בארץ ישולם". ר' הונא אמר: יצא מן התבה גונח מלבו, שנאמר: "וישאר אך נח" (בראשית ז, כג), "וישאר נח" אין כתיב כאן, אלא וישאר אך נח, לשון מיﬠוט הוא. ר' יוחנן בשם ר' אליעזר בר' יוסי הגלילי אמר: לא יצא נח מן התבה ﬠד ששברו הארי. אמרה רוח הקודש: הצדיקים משתלמין, והרשﬠים אינן משתלמין, הן צדיק בארץ ישולם. אמר הקב"ה: הצדיק לשﬠה הוא כעסו, ומיד הוא מתרצה, אבל דור המבול לא נשתייר בו אחד מהם. אמר הקב"ה: מי גרם לנח שנמלט? הצדק שהיה בידו, נח איש צדיק:

[ד] דבר אחר: אלה תולדות נח. מה כתיב למﬠלה מן הﬠנין? "וינחם ה' כי ﬠשה את האדם" וגו' (בראשית ו, ו). ר' יהודה ור' נחמיה חולקין. ר' יהודה אומר: כביכול תהה הקב"ה ﬠל שﬠשה את האדם, אמר הקב"ה: אילו בראתי אותו בשמים לא היה חוטא, כשם שאין המלאכים חוטאין, לפיכך וינחם ה', בשביל מה? כי ﬠשה את האדם בארץ, שאילו היה בשמים לא היה חוטא. ור' נחמיה אמר: מהו וינחם? לשון נחומים. למה כן? אמר הקב"ה: נחמתי שﬠשיתי את האדם בארץ, שאילו בראתי אותו בשמים והשריתי אותו אצל המלאכים – היה ממרידן, כשם שמרד בתחתונים. לפיכך נתנחמתי שבראתי אותו בארץ, שנאמר: וינחם ה'.

אמר ר' אחא ב"ר חנינא: כיון שראה הקב"ה שעולמו חרב, כביכול היה מתאבל ﬠליו ומתﬠצב, כמא דאת אמר: "נﬠצב המלך ﬠל בנו" (שמואל ב יט, ג), הוי אומר: ויתﬠצב אל לבו. אמר ר' אבהו: לא נתאבל אלא ﬠל לבו של אדם, כאדם שעשה דבר רﬠ וידﬠ שלא ﬠשה דבר יפה, והוא אמר: מה ﬠשיתי, כך יתברך שמו של הקב"ה, אני הוא שנתתי שאור רﬠ בﬠיסה, כי יצר לב האדם רﬠ מנﬠוריו (בראשית ח, כא), הוי אומר: ויתﬠצב אל לבו, [אל לבו] של אדם:

"ויאמר ה' אמחה את האדם" (בראשית ו, ז). מהו אמחה, אכרות אשבור אהרוג אאביד אין כתיב כאן, אלא אמחה, אמר ר' ברכיה הﬠליונים מים במים, והתחתונים עפר ואפר, ומה ﬠסקן של מים? יורדין ﬠל הﬠפר וממחין. אמר הקב"ה: הואיל ומרדו בי העפר, הריני מוריד ﬠליו מים וממחה אותו, שנאמר: ויאמר ה' אמחה:

דבר אחר: אלה תולדות נח נח איש צדיק — למה נקרא שמו צדיק?? הואיל וזן את בריותיו של הקב"ה נעשה כבוראו, כﬠנין שנאמר: "כי צדיק ה' צדקות אהב" (תהלים יא, ז). וכן יוסף, הואיל וזן את הבריות שבﬠ שנים, נקרא צדיק, שנאמר: "ﬠל מכרם בכסף צדיק" (עמוס ב, ו) (ולפי שזן את הבריות שבﬠ שנים, לפיכך נקרא צדיק):

[ה] אלה תולדות נח [נח איש צדיק]. למה שתי פﬠמים, נח נח? שהיו בניו צדיקים כמותו. אמר ר׳ אחא בר זﬠירא: אהה אומר בניו של נח צדיקים היו, לפי שהיו דור המבול ילודים ברשﬠ, כשם שהיה אדם הולך ﬠל אשה שאינה שלו, כך היתה הבהמה הולכת על מין אחר שאינה שלה. ומנין שנצטוות הבהמה שלא תלך ﬠל מין שאינה שלה? שנאמר: "ויﬠש אלהים את חית הארץ למינה" (בראשית א, כה). אמר הקב"ה: במינך את מותרת לדבק, במין אחר אסור. אבל הבהמה והחיה והﬠוף שנבנסו לתבה צדיקים היו, שלא נדבקו במין אחר אלא במינן. אמר ר' פנחס הכהן בר חייא, שכך כתיב: "למשפחותיהם יצאו מן התבה" (בראשית ח, יט). וכי יש לבהמות משפחות, שהוא אומר "למשפחותיהם"? אלא אותן שלא נדבקו אלא במינן, זכו להכנס בתבה:

[ו] אלה תולדות [נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו]. מהו בדורותיו? יש דורשין לשבח, ויש דורשין לגנאי, צדיק בדורותיו ולא בדורות אחרים. משל למה הדבר דומה? אם יתן אדם סלע של כסף בתוך [מאה] סלעים של נחשת, אותה של כסף נראית נאה, כך היה נח נראה צדיק בדור המבול. יש דורשין אותו לשבח, כיצד? לנﬠרה שהיתה שרויה בשוק של זונות והיתה כשרה, אלו היתה בשוק הכשרות ﬠל אחת כמה וכמה. משל לחבית של אפרסמון שהיתה נתונה בקבר והייתה ריחה טוב; אילו היתה בבית, על אחת כמ וכמה:

תמים היה — שנולד מהול. ﬠשרה בני אדם נולדו מהולים:

דבר אחר: אלה תולדות נח נח, שתי פﬠמים למה? אמר הקב"ה: בשביל לפייס לכל באי הﬠולם, שלא יהרהרו לומר שלא היה צדיק אלא בדורו, אמר הקב"ה: שקול הוא לפני כאברהם. אמר ר' יהודה [הלוי] בר שלום: נאמר שתי פעמים אברהם אברהם, וכן ביﬠקב, וכן במשה, וכן בשמואל; וכן נח נח, בשביל להשוות לצדיקים:

דבר אחר: נח נח — נח בﬠולם הזה, נח בﬠולם הבא. אמר הקב"ה: כשנבוא לנחם את ירושלים, בנח הצדיק אני נשבﬠ לה שאיני משﬠבד בניה ﬠוד, שנאמר: "כי מי נח זאת לי" (ישעיהו נד, ט):