מדרש משלי (בובר) יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש משלי (בובר) · יז · >>

<< · מדרש משלי (בובר) · יז א · >>

עריכה (משלי יז א): "טוב פת חרבה ושלוה בה, מבית מלא זבחי ריב" - אמר רבי יוחנן: זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם פת ומלח ודר בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. "מבית מלא זבחי ריב" - זו חוצה לארץ, שהיא מלאה חמסים וגזילות.

אמר רבי יוחנן: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

אמר רבי לוי: כל הדר בארץ ישראל אפילו שעה אחת ומת בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מאי טעמא? (דברים לב מג): "וכיפר אדמתו עמו".

אמר רבי נחמיה: ארץ ישראל היא מכפרת על עוונות מתיה.

אמר רבי זבידא: כל הצדיקים שמתו בחוצה לארץ, מה אתה עושה להם? אלא, הוי אומר, שארץ ישראל מכפרת על מתיה, אבל הצדיקים שבחוצה לארץ עתיד הקב"ה לצוות למלאכי השרת, והם מביאים אותם במחילות מחוצה לארץ לארץ ישראל, ושם מתכפר להם, שנאמר "וטהרתים על אדמתם וגו'"[1].

אמר רבי אבהו: תאמר אף רשעים שבארץ ישראל מתכפר להם? תלמוד לומר: (איוב לח יג): "ויינערו רשעים ממנה", להיכן הוא מנערן? אמר רבי לוי: מן הארץ לחוצה לארץ. אמר רבי יהושע בן לוי: אינו מעמידן, כדי שיידעו שיש דין ודיין ולהיכן הוא מנערן? לגיהנם, שנאמר (משלי ל טו): "לעלוקה שתי בנות הב הב", עתידה גיהנם לצוות לעתיד לבוא ולומר לפני הקב"ה "הב לי את הרשעים".

תמן תנינן: משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חודש. רבי אליעזר שאל את רבי יהושע, אמר לו: מה יעשה אדם ויינצל מדינה של גיהנם? אמר לו: יילך ויתעסק במעשים טובים. אמר לו: אם כן, אף אומות העולם יעשו מצוות ומעשים טובים, יכול ייפטרו מדינה של גיהנם? אמר לו: בני, לא דיברה תורה במתים אלא בחיים. אמר לו רבי אליעזר: אני אומר לך טעם ממה שלימדתני. אמר לו: אמור, אמר לו: פעם אחת שמעתי אותך, שהיית דורש בבית המדרש ואומר... (המשך בפרק יט).


<< · מדרש משלי (בובר) · יז א · >>

הערות ותיקונים[עריכה]

  1. ^ וכך הוא בכתב יד רומי, גם בנדפס, ובדפוס תוגרמה; ואין זה לשון הכתוב. ואולי צריך להיות: (עמוס ט טו): "ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם", או (ירמיהו טז טו): "והשיבותים אל אדמתם אשר נתתי לאבותם".

<< · מדרש משלי (בובר) · יז · >>