מדרש משלי (בובר) טז לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש משלי (בובר) · טז לא · >>

(משלי טז לא): "עטרת תפארת שיבה, בדרך צדקה תמצא" - אם ראית אדם שהוא מתעסק בתורה ובמעשים טובים ובגמילות חסדים, עתיד לזכות לעטרת שיבה, לכך נאמר "בדרך צדקה תימצא".

בוא ולמד מאברהם: מתוך שחלק כבוד למלאכי השרת, זכה לעטרת שיבה, שנאמר (בראשית כד א): "ואברהם זקן בא בימים וגו'", וכל כך למה? "בדרך צדקה תימצא". והיכן מצינו שעשה צדקה? דכתיב (בראשית טו ו): "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה".

בוא ולמד מיוסף הצדיק, שמתוך שעמד ונתחזק בכבוד אביו במצרים, זכה לעטרת שיבה, שנאמר (בראשית נ כג): "וירא יוסף לאפרים בני שילשים, גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף". והיכן מצינו שעשה צדקה? שנאמר: (בראשית מז יב): "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו וגו'".

וכן בדוד, (שמואל ב ח טו): "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו", וכתיב (מלכים א א): "והמלך דוד זקן בא בימים", למדנו שאין הזקנה מצויה אלא בדרך צדקה, שנאמר "בדרך צדקה תימצא".

<< · מדרש משלי (בובר) · טז לא · >>