מ"ג תהלים קמז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים קמז · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀
כִּי־ט֭וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ
  כִּי־נָ֝עִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי טוב זמרה" - כי טוב לזמר לו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי טוב", אחר שסיים בדבר השגחת ה' אל ציון, ייחד לזה מזמור בפ"ע, ואמר "הזמר לאלהינו הוא טוב והתהלה הוא נעים ונאוה", וכבר בארנו ששם אלהינו בכינוי מורה על הקשר שיש לה' עם ישראל ועל השגחה הפרטיית שהפלם ה' בה, וכבר התבאר שהזמר הוא דרגה יותר מן התהלה, שהזמר בא על טובות העודפות ביתר שאת, ועל כן אמר שהזמר לאלהינו מצד השגחתו הפרטיית הנסיית הוא טוב, שהטוב הוא הטוב האמתי הנמצא בעצמות הדבר, והתהלה מצד הטובות הרגילות הוא נעים ונאוה, מצד היופי והערך והסדר שיש להנהגה הסדורה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נעים וגו'" - על כי הוא נעים לזה נאוה לו תהלה

"כי טוב" - כי הוא טוב

"זמרה אלהינו" - זמרה לאלהינו

מצודת ציון

"נאוה" - מלשון נאה ויפה כמו לישרים נאוה תהלה (לעיל לג)