מ"ג תהלים קמד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קמד · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהֹוָה מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְֽהֹוָ֗ה מָֽה־אָ֭דָם וַתֵּדָעֵ֑הוּ
  בֶּן־אֱ֝נ֗וֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵֽהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה אדם" - מה פרס וישמעאל לפניך כי ידעתם להרבות להם גדולה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ג-ד) "ה' מה אדם" והמאמרים מקבילים, ה' "מה אדם ותדעהו, הלא אדם להבל דמה", שהוא מצד עצמו אינו כלום, "בן אנוש ותחשבהו ימיו כצל עובר", וחוץ מזה הוא בן אנוש, שאינו קיים באיש רק במין, ועי"כ ימיו כצל עובר, וא"כ אין בו ממש וגם אינו מתקיים, ואין אתה צריך רב עבודה להכניעו, וגם ר"ל למה יכחיש ההבל הזה את אלהותך:

ביאור המילות

"אדם, בן אנוש". במלת בן מציין שאינו קיים באיש רק במין, ומוסיף ואיך ותחשבהו שהוא יותר מן הידיעה שהוא דבר חשוב בעיניך, ובפרט שהוא בן אנוש ופחות מאד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותחשבהו" - עם שאתה מחשיב אותו בעולם

"ה' מה אדם ותדעהו" - אתה ה' במה נחשב האדם עם שאתה מחבבו

מצודת ציון

"ותדעהו" - הוא ענין חיבה כמו ידעתיך בשם (שמות לג)כי המחבב למי הוא יודעו ומכירו

<< · מ"ג תהלים · קמד · ג · >>