מ"ג תהלים קיח כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קיח · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל יהוה ויאר לנו אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵל יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֤ל ׀ יְהֹוָה֮ וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ
  אִסְרוּ־חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים
    עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אסרו חג בעבותים" - הזבחים והחגייגות שהיו נקיים ובדוקין ממום קושרין בכרעי מטותיהם עד שיביאום לעזרה בקרנות המזבח ויש לפתור כל סוף המזמור הזה מלא אמות כי אחיה בדוד עצמו

"יסור יסרני יה" - על מעשה בת שבע ביסורין כגון תחת הכבשה ישלם ארבעתים (שמואל ב י"ב) ששה חדשים נצטרע דוד

"ולמות לא נתנני" - שנאמר גם ה' העביר חטאתך לא תמות (שם)

"פתחו לי שערי צדק" - ואלו הן שערי צדק אותם השערים של בתי כנסיות ומדרשות אשר הם לה' והצדיקים באים בהם

"אודך כי עניתני" - מכאן ואילך אמר דוד ושמואל וישי ואחי דוד כמו שמפורש בערבי פסחים מי שאמר זה לא אמר זה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל", באשר יצאו לקראתו באבוקות של אור, כמ"ש על כן באורים כבדו ה', משיב "אל ה' ויאר לנו", (וזה נגד יאר ה' פניו אליך), והמלך מצוה את הכהנים "אסרו חג", שיאסרו הקרבן שהביא ויובילוהו "עד קרנות המזבח" להקריבו, וה' ישא פניהם לקבל קרבנם, כמ"ש הקריבהו נא לפחתך הישא פניך, שקבלת הקרבן הוא נשיאת פנים (וזה נגד ישא ה' פניו):


ביאור המילות

"חג". קרבן חגיגה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל ה'" - ה' הוא חזק ואמיץ והוא האיר לנו מחשכת הגלות לזאת אסרו הקרבן בעבותות להיות נשמר עד יבוא זמן השחיטה לתת הדם על קרנות המזבח (כי עיקר הקרבן הוא זריקת הדם)

מצודת ציון

"אסרו" - קשרו

"חג" - הקרבן נקרא חג על כי רוב הקרבנות באים בחג

"בעבותים" - בחבלי עבות

"קרנות" - הם הבליטות שבראש המזבח