מ"ג תהלים קיח כח

מקרא

כתיב:
אלי אתה ואודך אלהי ארוממך.

מנוקד:
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ.

עם טעמים:
אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ
אֱ֝לֹהַ֗י אֲרוֹמְﬞמֶֽךָּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

אלי - זה יאמר הבא הוא המביא החג ואל תתמה בעבור שלא יזכיר בתחלה מי הם האומרים כי זאת דרך צחות בשירים, כמו: פשטתי את כתנתי ורבים ככה.

"אלי אתה" - הלא אתה חזקי מעולם ולזה אודך וארוממך

"אלי אתה ואודך", הוא הודאה על הטובה, "וארוממך" להגיד שבחיך הכוללים, ומצוה לכולם הודו לה':

"ואודך, ארוממך". עי' ישעיה (כ"ה א'):