"ילבשו שוטני כלמה", הכלימה היא מאחרים, והבושה היא מעצמו, והלבוש היא מלמטה, והמעיל עוטה בו מלמעלה, וא"כ הדרך הוא "שלובש בושה ועוטה כלמה", ודוד בקש בהפך "שילבשו כלמה ויעטו בושה", ר"ל שלא תהיה הכלימה כמעיל שהוא מלמעלה על חיצונית הבגדים, ר"ל כדבר הבא מבחוץ שיצוייר שמכלים על לא דבר, רק יהיה כלבוש המכוון לגופו וקרוב אליו, כי תהיה כלימה אמתיית מכוונת למדתם, וכן הבושה לא תהיה כבגד פנימי שאינו מתראה רק אל הלובש, רק כמעיל שתראה בשתם בגלוי:
