מ"ג תהלים קט כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קט · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִלְבְּשׁ֣וּ שׂוֹטְנַ֣י כְּלִמָּ֑ה
  וְיַעֲט֖וּ כַמְעִ֣יל בׇּשְׁתָּֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעטו כמעיל" - העוטה ועוטף כל הגוף לכל לבוש

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ילבשו שוטני כלמה", הכלימה היא מאחרים, והבושה היא מעצמו, והלבוש היא מלמטה, והמעיל עוטה בו מלמעלה, וא"כ הדרך הוא "שלובש בושה ועוטה כלמה", ודוד בקש בהפך "שילבשו כלמה ויעטו בושה", ר"ל שלא תהיה הכלימה כמעיל שהוא מלמעלה על חיצונית הבגדים, ר"ל כדבר הבא מבחוץ שיצוייר שמכלים על לא דבר, רק יהיה כלבוש המכוון לגופו וקרוב אליו, כי תהיה כלימה אמתיית מכוונת למדתם, וכן הבושה לא תהיה כבגד פנימי שאינו מתראה רק אל הלובש, רק כמעיל שתראה בשתם בגלוי:

ביאור המילות

"כלמה, בשתם". הכלימה מאחרים והבושה מעצמו (למע' מ"ד ט"ז):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשתם" - הבושת אשר תבוא עליהם יעטוף אותם מסביב כעטיפת המעיל

מצודת ציון

"כמעיל" - שם מלבוש מה

<< · מ"ג תהלים · קט · כט · >>