אבן עזרא על תהלים קט
<< · אבן עזרא על תהלים · קט · >>
פסוק א
[עריכה]
למנצח, אלהי תהלתי - טעם אל תחרש - כנגד הבא אחריו -
פסוק ב
[עריכה]
כי, ופי מרמה - ופי איש מרמה, כמו: אל תהי מרי והפה פעול למלת פתחו, כאילו כתוב כי רשע ואיש מרמה פתחו פיהם עלי.
פסוק ג
[עריכה]
ודברי - חסר בי"ת ובדברי כמו כי ששת ימים, או דרך משל כי הדברים סבבוהו.
וילחמוני - וילחמו עמי חנם, כמו לא יגורך רע לא יגור עמך רע.
פסוק ד
[עריכה]
תחת - יו"ד אהבתי סימן הפועל.
ואני תפלה - איש תפלה. והטעם: שהייתי מתפלל לשם בעדם, כדרך: ואני בחלותם לבושי שק.
פסוק ה
[עריכה]
וישימו - יו"ד אהבתי פעול, שהיה ראוי שיאהבוני.
פסוק ו
[עריכה]
הפקד, רשע - אחר שתגבר ימינו עליו, ושטן כנגד ישטנוני והוא אדם כדרך ויקם ה' שטן לשלמה, גם ויעמד והוא אחד מיועצי.
פסוק ז
[עריכה]
בהשפטו - עמי, כי הוא עשה לי עול וחמס.
ותפלתו – שאמות הפך תפלתי בעדו, על כן לחטאה.
פסוק ח
[עריכה]
יהיו - אמר יהושע: כי פקודתו הוא אשתו.
ולפי דעתי: כי הוא ופקודת כל האדם.
והטעם: שתהיה מיתתו בידי אדם.
ויש אומרים: כי פקודתו הוא נפשו, שהוא כמו פקדון:
פסוק ט
[עריכה]
יהיו, יתומים - קטנים.
אלמנה - בימי נעוריה, כי ימיו יהיו מעטים.
פסוק י
[עריכה]
ונוע - כדרך: והמה יניעון לאכול.
ושאלו - פועל כבד, כמו: שאל ישאלו באבל.
ודרשו - כמו ושאלו שיבקשו לחם.
וטעם מחרבותיהם – שבחרבות ידורו.
פסוק יא
[עריכה]
ינקש - הנשה יהי עליו בימיו, כן יאחזוהו ימי עני.
פסוק יב
[עריכה]
אל - כאשר הזכיר יען אשר לא זכר עשות חסד.
פסוק יג
[עריכה]
יהי - בנו כמו ולא אחריתו.
ימח - שם האב והבן על כן שמם.
פסוק יד
[עריכה]
יזכר - כטעם: פוקד עון אבות על בנים, כאשר פירשתי במקומו.
פסוק טו
[עריכה]
יהיו - העון והחטאת נזכרים לפני השם, ושימח מארץ זכרם.
פסוק טז
[עריכה]
יען - בהיות לאל ידו, וירדוף עני ואביון ונכאה לבב כמוני.
פסוק יז
[עריכה]
ויאהב - הוא היה סבה שיקללהו דוד, שהיה איש האלהים.
פסוק יח
[עריכה]
וילבש - התנבא כי הקללה תבואתהו,
כמדו - מלבושו.
והטעם מדו - והזכיר בתוכו.
פסוק יט
[עריכה]
תהי, ולמזח - כמו חגורה ומזיח אפיקים רפה.
פסוק כ
[עריכה]
זאת פעולת - כמו תגמול פעולת שכיר.
שוטני – כנגד ישטנוני.
והדוברים רע – כנגד ודברי שנאה.
פסוק כא
[עריכה]
ואתה - אחר שקלל רשעים וכל שוטנים שב להתחנן לשם שלא יאבד עם אלה שהם מחרפים אותו, כי אין לו כח לעמוד מפניהם.
פסוק כב
[עריכה]
כי, חלל בקרבי - פועל עבר מגזרת חלל, על כן הלמ"ד פתוחה.
ויש אומרים: מגזרת חלול לוחין.
פסוק כג
[עריכה]
כצל - הטעם קלות ימיו.
ננערתי כארבה - שאין לו קץ.
פסוק כד
[עריכה]
ברכי - אין בי כח ללכת כי יענה נפשו אולי ינצל מידם, שלא יראה בבשרו לחלוח.
פסוק כה
[עריכה]
ואני - כאשר יראוני אויבי ואני רזה, הייתי חרפה להם.
פסוק כו
[עריכה]
עזרני - טעם כחסדך – עמי פעמים רבות.
פסוק כז
[עריכה]
וידעו - כי כבר הזכיר עני ואביון ואתה ה' עשיתה זאת הישועה, ולא אני.
פסוק כח
[עריכה]
יקללו - לא אחוש מקללתם כי אתה תברכני, קמו עלי ויבושו.
פסוק כט
[עריכה]
ילבשו - כל שוטני מהיום.
והטעם: אחרים מלבד אלה, כי כבר הזכיר על אלה ויבושו.
פסוק ל
[עריכה]
אודה - שאודה בפי זה החסד שעשה השם עמי, עד שידעו הרבים.
פסוק לא
[עריכה]
כי - השם יעמוד לימין אביון להושיעו מהחפצים להיותם שוטני נפשו.