אבן עזרא על תהלים קט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · אבן עזרא על תהלים · קט · >>

פסוק א[עריכה]


למנצח, אלהי תהלתי - טעם אל תחרש - כנגד הבא אחריו -

פסוק ב[עריכה]


כי, ופי מרמה - ופי איש מרמה, כמו: אל תהי מרי והפה פעול למלת פתחו, כאילו כתוב כי רשע ואיש מרמה פתחו פיהם עלי.


פסוק ג[עריכה]


ודברי - חסר בי"ת ובדברי כמו כי ששת ימים, או דרך משל כי הדברים סבבוהו.

וילחמוני - וילחמו עמי חנם, כמו לא יגורך רע לא יגור עמך רע.


פסוק ד[עריכה]


תחת - יו"ד אהבתי סימן הפועל.

ואני תפלה - איש תפלה. והטעם: שהייתי מתפלל לשם בעדם, כדרך: ואני בחלותם לבושי שק.


פסוק ה[עריכה]


וישימו - יו"ד אהבתי פעול, שהיה ראוי שיאהבוני.


פסוק ו[עריכה]


הפקד, רשע - אחר שתגבר ימינו עליו, ושטן כנגד ישטנוני והוא אדם כדרך ויקם ה' שטן לשלמה, גם ויעמד והוא אחד מיועצי.


פסוק ז[עריכה]


בהשפטו - עמי, כי הוא עשה לי עול וחמס.

ותפלתו – שאמות הפך תפלתי בעדו, על כן לחטאה.


פסוק ח[עריכה]


יהיו - אמר יהושע: כי פקודתו הוא אשתו. ולפי דעתי: כי הוא ופקודת כל האדם. והטעם: שתהיה מיתתו בידי אדם. ויש אומרים: כי פקודתו הוא נפשו, שהוא כמו פקדון:

פסוק ט[עריכה]


יהיו, יתומים - קטנים.

אלמנה - בימי נעוריה, כי ימיו יהיו מעטים.


פסוק י[עריכה]


ונוע - כדרך: והמה יניעון לאכול.

ושאלו - פועל כבד, כמו: שאל ישאלו באבל.

ודרשו - כמו ושאלו שיבקשו לחם.

וטעם מחרבותיהם – שבחרבות ידורו.


פסוק יא[עריכה]


ינקש - הנשה יהי עליו בימיו, כן יאחזוהו ימי עני.


פסוק יב[עריכה]


אל - כאשר הזכיר יען אשר לא זכר עשות חסד.


פסוק יג[עריכה]


יהי - בנו כמו ולא אחריתו.

ימח - שם האב והבן על כן שמם.


פסוק יד[עריכה]


יזכר - כטעם: פוקד עון אבות על בנים, כאשר פירשתי במקומו.


פסוק טו[עריכה]


יהיו - העון והחטאת נזכרים לפני השם, ושימח מארץ זכרם.


פסוק טז[עריכה]


יען - בהיות לאל ידו, וירדוף עני ואביון ונכאה לבב כמוני.


פסוק יז[עריכה]


ויאהב - הוא היה סבה שיקללהו דוד, שהיה איש האלהים.


פסוק יח[עריכה]


וילבש - התנבא כי הקללה תבואתהו, כמדו - מלבושו.

והטעם מדו - והזכיר בתוכו.


פסוק יט[עריכה]


תהי, ולמזח - כמו חגורה ומזיח אפיקים רפה.


פסוק כ[עריכה]


זאת פעולת - כמו תגמול פעולת שכיר.

שוטני – כנגד ישטנוני.

והדוברים רע – כנגד ודברי שנאה.


פסוק כא[עריכה]


ואתה - אחר שקלל רשעים וכל שוטנים שב להתחנן לשם שלא יאבד עם אלה שהם מחרפים אותו, כי אין לו כח לעמוד מפניהם.


פסוק כב[עריכה]


כי, חלל בקרבי - פועל עבר מגזרת חלל, על כן הלמ"ד פתוחה. ויש אומרים: מגזרת חלול לוחין.


פסוק כג[עריכה]


כצל - הטעם קלות ימיו.

ננערתי כארבה - שאין לו קץ.


פסוק כד[עריכה]


ברכי - אין בי כח ללכת כי יענה נפשו אולי ינצל מידם, שלא יראה בבשרו לחלוח.


פסוק כה[עריכה]


ואני - כאשר יראוני אויבי ואני רזה, הייתי חרפה להם.


פסוק כו[עריכה]


עזרני - טעם כחסדך – עמי פעמים רבות.


פסוק כז[עריכה]


וידעו - כי כבר הזכיר עני ואביון ואתה ה' עשיתה זאת הישועה, ולא אני.


פסוק כח[עריכה]


יקללו - לא אחוש מקללתם כי אתה תברכני, קמו עלי ויבושו.


פסוק כט[עריכה]


ילבשו - כל שוטני מהיום. והטעם: אחרים מלבד אלה, כי כבר הזכיר על אלה ויבושו.


פסוק ל[עריכה]


אודה - שאודה בפי זה החסד שעשה השם עמי, עד שידעו הרבים.


פסוק לא[עריכה]


כי - השם יעמוד לימין אביון להושיעו מהחפצים להיותם שוטני נפשו.