מ"ג תהלים קו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קו · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם ׀ לֹֽא־הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ
  לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת־רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ
    וַיַּמְר֖וּ עַל־יָ֣ם בְּיַם־סֽוּף׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימרו על ים" - היו מקטני אמנה אמרו כשם שאנו עולים מכאן מצד זה אף המצריים עולים מצד אחר ויבואו אחרינו עד שרמז הקב"ה לים והקיאם ליבשה אז וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים (שמות טו) לפיכך ויאמינו בה' אבל מתחלה לא האמינו (מצאתי)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אבותינו", מבאר חטא אבותיהם, שגם בעודם במצרים חטאו, והנה שם היה להם להשכיל גדולת ה' ויכלתו מצד הנפלאות שעשה לעיני פרעה ולעיני כל מצרים ולעבדו מצד יראת הרוממות, והם "לא השכילו נפלאותיך", והסתפקו בהם ולא היה להם אמונה שלימה, כי חשבו שנעשו בלאט ותחבולה, ועכ"פ היה להם לזכור חסדי ה' ולעבדו מצד הכרת הטובה ויראת הגמול והעונש, אבל הם "לא זכרו רוב חסדיך" וכמ"ש ביחזקאל ח' ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ולא אבו שמוע, עד שלכן "וימרו על ים בים סוף" שהסתפקו, ביכלתו וכפרו בטובותיו, כמ"ש הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים, ומוסיף "בים סוף", שגם בתוך הים מרו כקבלת חז"ל שפסל מיכה עבר עמהם בים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא השכילו" - לא נתנו לב להשכיל הנפלאות שעשית במצרים

"בים סוף" - עודם בים מרו בה' ואמרו כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר וירדפו אחרינו

"במצרים" - בצאתם ממצרים

מצודת ציון

"וימרו" - מרדו וסרבו

<< · מ"ג תהלים · קו · ז · >>