מ"ג תהלים קה כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קה · כח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שלח חשך ויחשך ולא מרו את דברוו [דברו]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת דברוו [דְּבָרוֹ].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁ֣לַֽח חֹ֭שֶׁךְ וַיַּחְשִׁ֑ךְ
  וְלֹֽא־מָ֝ר֗וּ אֶת־דְּבָרֽוֹ דבריו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא מרו את דברו" - המכות שצוה עליהם באו במצותיו ולא שינו את דברו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שלח חשך ויחשך", החשך היה המכה האחרונה וסיום השלשה סדרים, שכבר בארתי בפי' התורה שבאו המכות בשלשה סדרים, דצ"ך עד"ש באח"ב, להורות על שלשה ענינים. ובסוף כל סדר באה מכה אחת בלא התראה בתחלה, שהם כנים שחין חשך שהיה סיום הסדר ודרך עונש כמ"ש בסי' ע"ח, והיה חשך המכה האחרונה וסיום הסדרים, כי במכת בכורות לא הקשה עוד את לבו ושלחם, ושיעור הכתובים "ששם בם דברי אתותיו ומופתים עד ששלח חשך ויחשיך", שעד חשך ועד בכלל היו אותותיו ומופתיו, כמ"ש כי אני הכבדתי את לבו למען שיתי אותותי אלה בקרבו, והאותות האלה כולם באו "ולא מרו את דברו". מעתה מתחיל לחשב המכות שבאו עד מכת חשך:

ביאור המילות

"לא מרו". מוסב על האותות והמופתים שעשו שליחותם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא מרו" - האותות לא מרו דבר ה' וכאשר צוה כן היה וכן באו

"ויחשיך" - החשיך את הארץ

מצודת ציון

"מרו" - ענין מרד וסרוב

<< · מ"ג תהלים · קה · כח · >>