מ"ג תהלים קה כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קה · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָֽׂמוּ־בָ֭ם דִּבְרֵ֣י אֹתוֹתָ֑יו
  וּ֝מֹפְתִ֗ים בְּאֶ֣רֶץ חָֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמו בם דברי אתותיו", כבר בארתי למעלה (ע"ח מ"ג) שהיה בין המכות אותות ומופתים, שהמכות שהותרו בם תחלה היו אותות, והמכות שלא התרה בם תחלה כמו כנים שחין וחשך היו מופתים, שלא באו לאות על דבר רק לעונש, והיה "בארץ חם" לא בא ללמדם עקרי אמונה, רק בארץ להענישם על פשעם:

ביאור המילות

"אותותיו ומופתיו". כנ"ל (ע"ח מ"ג):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמו בם" - משה ואהרן שמו במצרים

<< · מ"ג תהלים · קה · כז · >>