מ"ג תהלים עח נ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְפַלֵּ֥ס נָתִ֗יב לְאַ֫פּ֥וֹ
לֹא־חָשַׂ֣ךְ מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם
וְ֝חַיָּתָ֗ם לַדֶּ֥בֶר הִסְגִּֽיר׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יפלס" - ענין ישר כמו פלס מעגל רגליך (משלי ד) ועפ"ז נקרא קנה המאזנים בשם פלס כי מיישר המשקל
"נתיב" - שביל ודרך
"לא חשך" - לא מנע
"וחיתם" - ובהמתם
"הסגיר" - ענין מסירה
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
אלשיך
והנני מביא ראיה לזה מן התורה והיא כי הלא " לא חשך ממות נפשם" כי במכת הדבר האם "לא"ראינו "חשך ממות נפשם"של מצריים "וחיתם"בלבד הם בהמתם "לדבר הסגיר", ולמה לא המית בדבר גם האנשים ויכלם, אך אין זה כי אם שהאלקים עשה למען הביא מכת בכורות אל הפועל כי בה הכירו גדולתו יתברך, וגם ראו כי המכה ההיא נגעה עד הנפש מה שאין כן הקודמות שלא היו באנשים, ואילו היה הדבר מכה באדם טרם בא מכת בכורות היו משלחים את ישראל, על כן למען תחול בם גם מכת בכורות התעלל בהם לבלתי השליט הדבר באדם כמדובר. וזה מאמר התורה באומרו כי עתה שלחתי את ידי כו' ותכחד מן הארץ ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך את כחי כו' (שמות ט), שהוא הלא בדבר הייתי מכחיד גם האנשים ולא משליטה בבעלי חיים בלבד, אך בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך את כחי כו', שהוא ע"י מכת בכורות כאומרו (שמות ט) כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי כו' שהיא מכת בכורות כמו שאמרו ז"ל מכאן ששקולה מכת בכורות ככל המכות כמבואר אצלנו במקומו בס"ד. והרי מפורש בתורה בזה מעין האמור בשאר מכות, וזהו כמביא ראיה באומרו "לא חשך"כו' כלומר "לא חשך"ממות נפשם של בני אדם "וחיתם"בלבד שהוא בהמתם "לדבר הסגיר"כי אם על מה